שפוך חמתך על הגויים - ירמיהו י' | עופר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה פיקסהביי ת.פרסום: 16/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

"שפוך חמתך על הגויים" – עוד נגיע לזה.

----------
ירמיהו, בשם יהוה, פונה ל"בית ישראל" ומסביר שאין לפחד ואין להאמין בגרמי השמיים.
כנראה, שבתקופת הנבואה הזו, העבודה הזרה הקשורה בשמש, ירח וכוכבים הייתה מאוד מקובלת גם על בני ישראל ויהודה. וירמיהו מסביר שזו אמונה שאינה מתאימה לעם ישראל:

ב כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֶל־דֶּ֤רֶךְ הַגּוֹיִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹת֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּֽי־יֵחַ֥תּוּ הַגּוֹיִ֖ם מֵהֵֽמָּה ׃

בהמשך מסביר ירמיהו שכל נושא הפסלים והאלילים הוא אדיוטי משום שלא ייתכן שפסל אלילי, שאנשים מייצרים אותו מעצים וחומרים נוספים, יהיו מפוארים ככל שיהיו, יעשו משהו לאותם אנשים (לא טוב ולא רע):

ה כְּתֹ֨מֶר מִקְשָׁ֥ה הֵ֨מָּה֙ וְלֹ֣א יְדַבֵּ֔רוּ נָשׂ֥וֹא יִנָּשׂ֖וּא כִּ֣י לֹ֣א יִצְעָ֑דוּ אַל־תִּֽירְא֤וּ מֵהֶם֙ כִּי־לֹ֣א יָרֵ֔עוּ וְגַם־הֵיטֵ֖יב אֵ֥ין אוֹתָֽם ׃

וכעת פונה ירמיהו ומשבח את כוחו ועוצמתו של יהוה השולט בטבע לבדו:

י וַֽיהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ אֱמֶ֔ת הֽוּא־אֱלֹהִ֥ים חַיִּ֖ים וּמֶ֣לֶךְ עוֹלָ֑ם מִקִּצְפּוֹ֙ תִּרְעַ֣שׁ הָאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יָכִ֥לוּ גוֹיִ֖ם זַעְמֽוֹ ׃

לא רק שולט בטבע (מלך עולם) אלא, ואולי בעיקר, אלוהי צדק וחיים.

----------
וכעת, מאחר ועם ישראל אינו שומע לדברי הנביא ותוכחתו (כבר עשרה פרקים אנחנו מקבלים מירמיהו תוכחות זעם עצומות), פונה הנביא ומבקש מיהוה שאת העונש הצפוי לעם ישראל, ייתן לאחר שיקול דעת ולא בעצבים:

כד יַסְּרֵ֥נִי יְהוָ֖ה אַךְ־בְּמִשְׁפָּ֑ט אַל־בְּאַפְּךָ֖ פֶּן־תַּמְעִטֵֽנִי ׃

כלומר, את הייסורים הצפויים לעם ישראל, תבצע לאחר משפט ושיקול דעת ולא ב"עצבים" (באפך), משום שאם העונש יבוא בעצבים, אז "תמעיטני" (כלומר, לא אוכל לעמוד בו).
----------
עד כאן הרקע לפסוק האחרון בפרק, שמגיע מייד לאחר הבקשה לעונש שיינתן לעם ישראל במשפט ולא בעצבים.
לפתע פונה ירמיהו ליהוה בבקשה שנראית תלושה מכל הנבואות עד כה:

כה שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּֽי־אָכְל֣וּ אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וַאֲכָלֻ֨הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ ׃

על עם ישראל, מבקש ירמיהו עונש מידתי, ואילו על הגויים שפגעו בעם ישראל, הוא מבקש עונש שהוא כולו חימה וזעם.
אגב, הבקשה הזו הפכה בהגדה של פסח לחזקה עוד יותר, עד כדי רדיפה והשמדה טוטאלית:

"שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ."
----------
מה קרה לירמיהו? מדוע הוא לפתע מתנפל על הגויים?
חשבתי על כך רבות וההסבר שלי הוא כזה:
ירמיהו חובט בעם ישראל בנבואות זעם נוראיות.
נראה שהעם לא מקשיב וייתכן שתוכחות ירמיהו הביאו חלקים בעם למצב של שנאה ממש לירמיהו.
נזכור, שירמיהו קבל משימה מיהוה להיות נביא לא רק לעם ישראל אלא גם לגויים (ירמיהו פרק א`):

ה בְּטֶ֨רֶם ֯אֶצּוֹרְךָ בַבֶּ֨טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ

ירמיהו, שחש בשנאה היוקדת של העם אליו, מחליט להראות שהוא מאוזן.
ואז, כדי להוריד מעצמו את הלחץ של עם ישראל, הוא משחרר בקשה ליהוה להעניש גם את הגויים, שפגעו בעם ישראל, ואפילו בעונש "עצבני" ולא מידתי.
הכל בשם "האיזון הקדוש", משל צרת רבים חצי נחמה.
----------
נראה לי, שברגע של חולשה, מנסה ירמיהו לייצר איזשהו איזון.
זה ההקשר היחידי שבו אני מצליח להבין את הפסוק הזה.

לצערי, הפסוק נכנס לתוך תפילות רבות של עם ישראל, כולל באופן חמור יותר, להגדה של פסח, אותה אנחנו קוראים כל שנה.
----------
מעניינת תשובתו של הרבצ"ר המיועד באתר כיפה, באותה סוגייה, לפני יותר מ 10 שנים:
http://www.kipa.co.il/…/15099-%C2%B4%C2%B4%D7%A9%D7%A4%D7%9…