ביד נטויה ובזרוע חזקה - ירמיהו כ"א |מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 23/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בעת המצור של הבבלים על ירושלים, פונה צדקיהו לירמיהו ומבקש ממנו להתפלל לאלהים שיציל את העיר. דבר זה מזכיר את חזקיהו שפנה בשעתו לישעיהו בעת המצור של צבא אשור על ירושלים. התגובה של ירמיהו הפוכה לזו של ישעיהו. בעוד שהאחרון עודד את חזקיהו וניבא שהמצור יוסר (כפי שאכן קרה), מנבא ירמיהו נבואות חורבן על העיר.

יתירה מזו, אלהים בעצמו יהפך לאויב לעם ויביא מגיפת דבר על העיר שיקל על הבבלים לכבוש אותה. במקום הנפלאות שצדקיהו ציפה מאלהים להצלת העיר, מנבא ירמיהו: "ונלחמתי אני [אלהים] אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה". אין ספק שירמיהו רומז כאן ל"יד החזקה ולזרוע הנטויה" של אלהים להוצאת עם ישראל ממצרים: "ויוציאך ה` אלהיך משם [ממצרים] ביד חזקה ובזרוע נטויה" – דברים ה`, 14. גם הדבר בנבואת הפורענות הזו של ירמיהו, מזכירה את עשר המכות.

המסר ברור: במקום שאלהים ילחם נגד אויב העם וגאל אותו כפי שהוא עשה במצרים, הוא בעצמו יהפך לאויב לעם ישראל ויביא עליו דבר שיפגע באדם ובבהמה. (הדבר במצרים פגע רק בבהמה ואילו הדבר כאן יפגע גם באדם). ירמיהו מתגלה כאן כנביא אמיץ שלא כובש את נבואת החורבן, אף על פי שהוא יודע שהוא יוקע כבוגד ויתכן שיומת.

כזכור, הציב משה לפני העם את הבחירה בין חיים אם ישמור על התורה לבין מוות אם יטוש אותה (דברים ל`). ירמיהו מציב בפני העם בשעת המצור את הבחירה בין חיים למוות: כניעה לכשדים או מוות. איזו אירוניה! הבחירה שמשה מציב לפני העם היא אכן בחירה בין חיים למוות של העם כקולקטיב. ואילו אצל ירמיהו מדובר במיזעור נזקים של חורבן ירושלים והגליית העם. כלומר בחירה של העם בין גורל גרוע לגרוע מאוד.

יתכן שירמיהו עצמו עמד על האירוניה בדבריו ולכן הוא חזר והציג בפני צדקיהו כבן לשושלת בית דוד את הבחירה שאליה התכוון משה (כלומר בחירה בין הטוב והרע): "דינו לבוקר משפט והצילו גזול מיד עושק, פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה" – 22.