לֹ֥א יַחְמֹ֖ל וְלֹ֥א יְרַחֵֽם - ירמיהו כ"א |עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 23/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק מתאר סיטואציה היסטורית שבה ירושלים נמצאת על סף החורבן בידי נבוכדנצאר מלך בבל.
רגע לפני החורבן, פונה המלך צדקיהו, באמצעות שליחים, בבקשה לירמיהו שיתפלל להצלת העיר:

א הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה בִּשְׁלֹ֨חַ אֵלָ֜יו הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ אֶת־פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־מַלְכִּיָּ֔ה וְאֶת־צְפַנְיָ֧ה בֶן־מַעֲשֵׂיָ֛ה הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר ׃ ב דְּרָשׁ־נָ֤א בַעֲדֵ֨נוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֛י נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל נִלְחָ֣ם עָלֵ֑ינוּ אוּלַי֩ יַעֲשֶׂ֨ה יְהוָ֤ה אוֹתָ֨נוּ֙ כְּכָל־נִפְלְאֹתָ֔יו וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלֵֽינוּ ׃

ירמיהו נותן תשובה קשה – לא רק שאלוהים לא יעזור, הוא בעצמו יתקוף וישתתף בביצוע מלא של החורבן:

ה וְנִלְחַמְתִּ֤י אֲנִי֙ אִתְּכֶ֔ם בְּיָ֥ד נְטוּיָ֖ה וּבִזְר֣וֹעַ חֲזָקָ֑ה וּבְאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֥צֶף גָּדֽוֹל ׃ ו וְהִכֵּיתִ֗י אֶת־יֽוֹשְׁבֵי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָדָ֖ם וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה בְּדֶ֥בֶר גָּד֖וֹל יָמֻֽתוּ ׃ ז וְאַחֲרֵי־כֵ֣ן נְאֻם־יְהוָ֡ה אֶתֵּ֣ן אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עֲבָדָ֣יו׀ וְאֶת־הָעָ֡ם וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים֩ בָּעִ֨יר הַזֹּ֜את מִן־הַדֶּ֣בֶר׀ מִן־הַחֶ֣רֶב וּמִן־הָרָעָ֗ב בְּיַד֙ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּבְיַד֙ אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהִכָּ֣ם לְפִי־חֶ֔רֶב לֹֽא־יָח֣וּס עֲלֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א יַחְמֹ֖ל וְלֹ֥א יְרַחֵֽם ׃

ירמיהו משתמש בביטויים המציינים את כוחו של יהוה מול פרעה (פעם, ביציאת מצרים), רק שהפעם הכוח הזה מופנה מול ישראל `יד נטויה וזרוע חזקה....`
(למאמין אין ברירה. כאשר שואלים איפה היה יהוה בזמן השואה – תשובת ירמיהו ברורה!)
----------
מעניין, שבערך 100 שנים קודם לכן, בזמן המצור על ירושלים בידי סנחריב ואשור, גם פנה המלך (אז חזקיהו) לסיוע מיהוה והסיוע ניתן. אז הנביא היה ישעיהו.
יש כמה הבדלים חשובים בין שני המקרים:
1. הפנייה של המלך חזקיהו הייתה אישית ולא באמצעות שליחים כפי שפנה צדקיהו.
2. הפנייה של המלך חזקיהו הייתה באופן ישיר ליהוה ולא באמצעות ישעיהו. יהוה הוא שבחר אז לתת את תשובתו דרך הנביא.
ההבדלים האלה חשובים.
נראה שצדקיהו פונה בבקשה לירמיהו כשידיו אינן באמת נקיות. הוא מבין שזה המצב ולכן לא מעז לפנות בעצמו אלא שולח שליחים, ובכך מעיד שהוא עדיין לא באמת מבין את חומרת מצבו ולמעשה פיו וליבו אינם שווים.
מבלי להיכנס לסוגיה של קיום יהוה, ברור שחזקיהו היה מלך עם עוצמה פנימית ויושר ברמות הרבה יותר גבוהות מאלה של צדקיהו.
אני חושב שהמסר כאן הוא – מלך, מנהיג, שליח ציבור – ראוי שיעשה את הדברים החשובים בעצמו ולא באמצעות שליחים. כאשר שליחים מעורבים בעניין – אין יושר בסביבה.
----------
בסוף הפרק חוזר ומסביר ירמיהו מה באמת חשוב בעיני יהוה:

יא וּלְבֵית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה ׃ יב בֵּ֣ית דָּוִ֗ד כֹּה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה דִּ֤ינוּ לַבֹּ֨קֶר֙ מִשְׁפָּ֔ט וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עוֹשֵׁ֑ק פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ ֯מַעַלְלֵיהֶם ׃

הפנייה היא לבית דויד. זה חשוב, כדי להבהיר שאין שום ייחוס לבית דויד בעיני יהוה. להיפך – חובותיו גדולים.
הזעם האלוהי מגיע כי לא שמתם את המשפט בראש מעייניכם (`דינו לבוקר משפט`) ולא דאגתם לגזול מפני העושק.
זו למעשה חזרה ברורה על נבואות ישעיהו – האמונה ביהוה צריכה לבוא לידיד ביטוי לא בטכסים וסממנים חיצוניים אלא בעליונות משפט הצדק ובדאגה לחלשים בחברה.
מאחר וכל זה לא נעשה, אין התפילה ליהוה נשמעת.
----------
התפילה והתחינה ליהוה אינם מתחילים תהליך, הם יכולים לסייע לתהליך שכבר מתקיים.