כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י - ירמיהו כ' |עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 23/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ירמיהו סובל.
נבואותיו ותוכחותיו כה קשות, שהוא מנודה ואף מושפל.
בפרק הזה מתואר מצב שבו הוא מוכה ע"י אחד הכהנים ולאחר המכות הוא מוכנס לכלא:

א וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהֽוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה ׃ ב וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה ׃

אבל נביא כמו ירמיהו, לא יכול להפסיק להינבא, ומיד כשהוא יוצא מהכלא "המהפכת", לא רק שאינו מתהפך (עברית שפה מרתקת...) , אלא חוזר ומוכיח את הכהן שהכניס אותו לכלא, ומקלל אותו ואת עם ישראל קללות נמרצות:

ד כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֙ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכָל־אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת־כָּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב ׃
----------
ירמיהו מעיד על עצמו, עד כמה הנבואה היא משהו שאין לו שליטה עליו:

ט וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל ׃

כל ניסיון לשכוח ולהפסיק לדבר בשם אלוהים נכשל כי הנבואה היא `כאש הבוערת בעצמותיו` של הנביא.
חברה בריאה היא חברה שיש בה יכולת לשמוע "נביאים" גם כשדבריהם קשים.
נידוי, הכאה, כלא, וכו` לא יעזרו, כי הנבואה היא `אש הבוערת בעצמותיהם`.
הבעיה עם הנביאים היא שהם לפעמים כל כך "בוערים" שכבר אין דרך לחבר אותם למציאות.
זה תפקידם של מנהיגים.

http://shironet.mako.co.il/artist…