האם נפל מי אל הכשדים? ירמיהו כ"א |מני גל

מאת: מני גל. התמונה תבליט מבבל, MET מוזיאון ניו יורק, ca. 604–562 B.C, נחלת הכלל, ת.פרסום: 23/02/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 
הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר, וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם – וְחָיָה, וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל.
האם קיבלו חלק מיושבי ירושלים את עצתו זו של ירמיהו, ונפלו אל מחנה הכשדים? מסתבר שכן. אנו קופצים אל פרק ל"ח בירמיהו ומוצאים שם את המידע הזה:
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ: כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ, וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ, וְאִם לֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל - וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים, וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ, וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ: אֲנִי דֹאֵג אֶת הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל הַכַּשְׂדִּים, פֶּן יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם, וְהִתְעַלְּלוּ בִי.
בשלב מתקדם יותר של המצור, אשר נמשך שנה וחצי (ויש האומרים שנתיים וחצי), חוזר ירמיהו על הצעתו, והפעם ישירות אל צדקיהו. צדקיהו מהסס, ומציין כי הוא חושש מאותם יהודים שנפלו אל הכשדים קודם לכן. הכשדים יעמידו יהודים אלה במבחן נאמנות, וימסרו את צדקיהו ואת בני ביתו בידיהם, והם יענישו את מי שעמד בראש המרד בבבלים, והביא על יהודה את האסון הגדול.
הכשדים עצמם, יתכן והיו מעדיפים לסיים את המצור ולוותר על החרבת ירושלים, במחיר ויתור על הענשת צדקיהו. מסירתו לידי אלה שערקו למחנה שלהם עוד קודם לכן עשויה להיות תרגיל מחוכם, המסיר מעל עצמם את האחריות להריגת המלך, פעולה רצויה להם לכל הדעות.
הדילמה לתוכה עלולים היו להיכנס אותם עריקים לא היתה אמורה לאפשר להם להתלבט. לא כעסם על צדקיהו, שהחליט להמשיך במרד, הוא שיגרום להם לפגוע בו. הם לא יזדקקו לרמזים עבים מצד הבבלים, ויעשו את המצופה מהם, כדי להפגין נאמנות מלאה ממי שחסו על חייהם.
מלחמה היא עסק נורא, ואלה השומרים בהקפדה על אמות מידה מוסריות עלולים לגלות את המחיר הנורא של התנהגות זו.