פּוּ פּוּ בְּלִי חֲרָטָה? ירמיהו כ"ו |מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 01/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אין עקביות בנבואות ירמיהו. לפעמים הוא מכריז, שהגורל נחרץ, ואין דרך למנוע את האסון המתקרב, ולפעמים, כמו בפרק זה, הוא אומר, כי אלוהים ממתין לבני ישראל שיחזרו בתשובה, ואז אולי יחזור בו מתכנית ההרס והחורבן שלו.

כשהיינו קטנטנים, היה נהוג אצלנו לומר `פּוּ פּוּ בלי חרטה` (עם הדגשה על ה-ר` של ה`חרטה`), כאשר סיכמנו עם מישהו דבר מה, ושני הצדדים התחייבו לא לחזור בהם מהעיסקה. זה היה מתאים, בין השאר, לחילופי בארטר של צעצועים – את מה שאני מוסר לך לא אבקש בחזרה, וכך גם אתה.

אז במקרה שלנו, בפרק זה, ישנה עוד דרך לחרטה של האל:

כֹּה אָמַר יְהוָה: עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה, וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה, הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית יְהוָה, אֵת כָּל הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם. אַל תִּגְרַע דָּבָר! אוּלַי יִשְׁמְעוּ, וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְנִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם.

כשאלוהים אומר לירמיהו `אַל תִּגְרַע דָּבָר` אולי הוא מתכוון בדיוק לזה: הַזְהֵר אותם מהחורבן שיבוא עליהם אם... ואל תשכח לומר להם, ששערי התשובה עדיין לא ננעלו.

התגובה של הקהל היתה אלימה במיוחד. מה יכולות היו להיות הסיבות לתגובה זאת?

א. אולי השמיט ירמיהו את הדברים אודות הסיכוי לבטל את רוע הגזרה? המשך הפרק מבהיר, כי ירמיהו הקפיד לחזור גם על המסר הזה, בדבריו:
וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְיִנָּחֵם יְהוָה אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם.

ב. אולי הקהל העדיף לשמוע רק את מה שרצה לשמוע.

ג. אולי השומעים לא האמינו שירמיהו מדבר בשם האל. הם אמרו לו: מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם יְהוָה? וזה רומז לאפשרות שהקהל סבר שירמיהו הוא נביא שקר, וכי לדבר בשם ה` כאשר הדברים נבדו מלבו – זה חטא גדול.

ד. היו בירושלים נביאים אחרים, שהתיימרו לדבר בשם ה`, ודברם היה שונה בתכלית השינוי. ירמיהו איים על מעמדם ועל התדמית האמינה שלהם.

ה. ויתכן שברור היה להם, כי האסון מצד בבל מחכה בפתח, וכי אין כל דרך למנוע אותו, וירמיהו רק מסיח את הדעת מהשאלה המדינית-צבאית, שהיא האיום העיקרי.

כותב הפרק מאמין בלב שלם, כי העם החמיץ שוב הזדמנות לשנות את העתיד ולמנוע את החורבן.