ירמיהו משתעשע בקוד אתב"ש - ירמיהו כ"ה | מני גל

מאת: מני גל התמונה canstockphoto © Can Stock Photo / lucidwaters ת.פרסום: 01/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מהו קוד אתב"ש? זהו קוד עתיק יומין להצפנת טקסט עברי. השיטה קלה להבנה: נערוך את אותיות הא"ב בשתי סדרות, הראשונה בסדר המקובל, והשניה בסדר ההפוך, הנה כך:

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א

כדי להצפין את הטקסט נחליף כל אות מקורית בזו שמתחתיה בשורה השניה. א` תוחלף ב-ת`, ב` תוחלף ב-ש`, ומכאן השם של הקוד: אתב"ש.

ירמיהו, מסיבה כלשהי, זקוק להצפנת המילה `בבל`, והוא מחליף אותה באמצעות קוד אתב"ש, ל-`ששך`. הנה כך:

... וְאֵת כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים, אִישׁ אֶל אָחִיו, וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם.

מהי הסיבה להצפנת המילה `בבל` והחלפתה ב`ששך`? אולי נבואת הזעם של ה` על כל ממלכות צפון, הכוללת את בבל, עלולה להרגיז את האימפריה הבבלית. בפסוק קודם בפרקנו, בו מדבר ירמיהו על החורבן שתביא ממלכת בבל על יהודה, הוא אינו מזדקק להצפנת שם הממלכה הבבלית:

הִנְנִי שֹׁלֵחַ, וְלָקַחְתִּי אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן, נְאֻם יְהוָה, וְאֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, עַבְדִּי, וַהֲבִאֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב, וְהַחֲרַמְתִּים, וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם.

האם יש לנו דוגמה נוספת לשימוש זה בקוד אתב"ש אצל ירמיהו? בהחלט. הנה, בפרק נ"א בירמיהו מופיע הפסוק:

כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית.

נפעיל על `לבקמי` את קוד אתב"ש ונקבל: `כשדים`. הופעת המילה `בבל` באותו פסוק רומזת לאפשרות, שלהצפנה הזאת היתה סיבה אחרת. יתכן שההצפנה היתה מקובלת ביהודה מפחד הבבלים, אך ירמיהו עצמו אינו חושש מזה, והוא בוחר באיזכור שמות-קוד אלה כדי ליצור קשר עם הקהל שלו, או כדי להזכיר לשומעיו כי הם עצמם חוששים מאד מהממלכה הבבלית.

בספר דניאל מסופר על הכתובת שהופיעה על קיר ארמון מלך בבל בעת משתה בלשצאר: `מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין`, ואחר נאמר: `וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא`, כלומר – הבבלים לא הצליחו להבין את משמעות הכתובת. במסכת סנהדרין מופיע הסבר נחמד לחוסר יכולתם של הבבלים לקרוא את המסר הנבואי: הכתובת הופיעה מקודדת לכתב אתב"ש: `יטת יטת אדך פוגחמט`. גם כאשר פוענחה הכתובת, או קודדה בחזרה לנוסחה המקורי, עדיין התקשו הבבלים להבינה. דניאל הוא שפירש אותה כך: אלוהים (מְנֵא--מְנָה-אֱלָהָא) מנה את ימי שלטונה של בבל, (תְּקֵל תְּקִילְתָּ בְמֹאזַנְיָא), כלומר שקל במאזניים את ערך מלכותה ומצא (וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר) אותו בחוסר, ולכן בבל תיפול בידי "פַרְסֵין", כלומר הפרסים.