עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי - ירמיהו ל"ב | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 10/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

משמעות צירוף המילים הזה בשפתנו שונה מהמשמעות המקורית. נביט בשני הפסוקים הבאים:

כִּי הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אַךְ עֹשִׂים הָרַע בְּעֵינַי מִנְּעֻרֹתֵיהֶם, כִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַךְ מַכְעִסִים אֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, נְאֻם יְהוָה, כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם, אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי.
בני ישראל עשו הרע בעיני ה` ובזאת הכעיסו אותו. העיר הזאת, ירושלים היתה על אפו ועל חמתו של האל, כלומר – הבעירה את כעסו.
כיום לומר למישהו `על אפך ועל חמתך אעשה זאת` – משמעות הדברים היא: `כמה שתכעס, תמחה ותתנגד, לא יעזור לך. אני אעשה זאת למרות אפך וחמתך`.
לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד?
עוד לפני התפתחות כירורגיית הלב פינטזו אנשים על חידוש הלב, אם כי במשמעות מטאפורית. הנה כך, בתהלים, מופיעה תפילה יפה אל האל:
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי!
התקבולת רומזת למשמעות הסמלית: אלוהים יברא לי לב טהור, כלומר חדש, וכך גם תתחדש הרוח בקרבי.
בפרקנו מופיעה נבואה מעט שונה:

וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים, לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.

אלוהים מצהיר כי בעתיד יתן לכל בני עמו לב אחד ודרך אחת. למה הכוונה? גם כאן המשמעות סמלית. לבבות כולם יהיו זהים, דומים, מכוונים לאותה ישות אלוהית; ואם בעבר (ואף בהווה של ימי ירמיהו) עובדים בני ישראל את האלוהים בדרכים שונות, כמו באמצעות פסלי אלילים, ומנהגי קרבנות שנלמדו מהגויים, הרי שבעתיד תהיה דרך אחת, זו המוכתבת על ידי מצוות האל הכתובות בתורה.
וכאן אנו נוגעים בבעיה המעסיקה אותנו עד היום: האם ישנה רק דרך אחת לעבוד את האל? ואנו ננסח אותה גם בדרך אחרת: האם ישנה רק דרך אחת להיות יהודי? בקרב חלק מהיהודים בארצנו הקטנטונת קיימת רק דרך אחת להיות יהודי, והיא הדרך הקרויה בפינו `אורתודוקסית`. מילא, אם אנחנו חילוניים, רחמנא לצלן, אז בכלל אין לנו דרך, אך משנחליט ללכת בדרך האל, ברור להם, לאורתודוקסים, כי נבחר בדרך האחת והיחידה הקיימת, היא דרכם; אבל אלה בינינו הרוצים לחיות חיים יהודיים של קיום מצוות, אך בחרו בדרך אחרת – קונסרבטיבית או רפורמית ר"ל, מאתגרים את `דרך המלך`, והם פסולים כיהודים, ודרכם מותקפת בפועל על ידי מוסדות מדינה העוסקים בדת, כמו הרבנות הראשית, משרד הדתות ועוד.
נאמר בגלוי וללא מורא: אין דרך אחת בלבד להיות יהודי, ומי שאינו מקבל זאת, אין לו לב.