מלך פחדן - ירמיהו ל"ח | עופר בורין

מאת: עופר בוריו התמונה PIXABUY ת.פרסום: 17/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


בעיני הפרק הזה סובב סביב דמותו של המלך צדקיהו כמודל למנהיג כושל.
כזכור, הייתה לצדקיהו מדיניות של הישענות על המצרים מול בבל.
המדיניות הזו כשלה, המצרים נסוגו והבבלים חזרו למצור על ירושלים.
כזכור, ירמיהו מסתובב `בחצר המטרה` ומדבר עם האנשים תוך שהוא עושה נפשות להצעתו להיכנע ולא להילחם:

ב כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּצֵ֤א אֶל־הַכַּשְׂדִּים֙ ֯יִחְיֶה וְהָיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשׁ֛וֹ לְשָׁלָ֖ל וָחָֽי ׃

פשוט – כול מי שיישאר בעיר ימות וכל מי שיצא וייכנע לבבלים יחיה.
השרים, שכל הזמן התנגדו לירמיהו, הולכים למלך ומבקשים להרוג את ירמיהו. מספיק עם הדמורליזציה שהאיש מייצר:

ד וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי־עַל־כֵּ֡ן הֽוּא־מְרַפֵּ֡א אֶת־יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל־הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁל֛וֹם לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם־לְרָעָֽה ׃

עונש מות לבוגד דורשים השרים.
והמלך? האם הוא עוצר בעדם? האם הוא מנתח עם שריו את המצב לאור נטישת המצרים את המערכה? האם הוא קורא את ירמיהו לבירור?
לא. הוא פשוט פאסיבי ונותן לשריו אישור לעשות "מה שבא לכם". מלך "זורם".

ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ הִנֵּה־ה֖וּא בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי־אֵ֣ין הַמֶּ֔לֶךְ יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר ׃

כך נראה מנהיג שחרב עליו עולמו והוא מסרב לקלוט את זה.
כך נראה מנהיג פחדן.
----------
השרים לוקחים את ירמיהו ומשליכים אותו לבור עמוק, מלא טיט, ללא מים.
לא סתם עונש מוות. עונש מות בעינויים:

ו וַיִּקְח֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֜וֹ אֶל־הַבּ֣וֹר׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ בֶן־הַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבּ֤וֹר אֵֽין־מַ֨יִם֙ כִּ֣י אִם־טִ֔יט וַיִּטְבַּ֥ע יִרְמְיָ֖הוּ בַּטִּֽיט ׃

לעזרת ירמיהו נחלץ אדם המכונה `עבד מלך הכושי` שהולך למלך ומעדכן אותו במצבו של ירמיהו.
המלך, שעד אותו רגע לא התעניין בשלומו של ירמיהו, מורה ל`עבד מלך הכושי` לחלץ את ירמיהו מהבור (הערת צד: אנחנו מחזיקים מעצמנו עם רחמן, אבל על ירמיהו אף יהודי לא ריחם. היה צריך `עבד מלך כושי` למלאכת הרחמים)
כמו שכתבתי – מלך "זורם".
ירמיהו מחולץ מהבור והמלך מארגן פגישת סתרים (פחדן כבר אמרנו על המלך הזה) עם ירמיהו, בבית יהוה.

יד וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיִּקַּ֞ח אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ אֵלָ֔יו אֶל־מָבוֹא֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֹׁאֵ֨ל אֲנִ֤י אֹֽתְךָ֙ דָּבָ֔ר אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נִּי דָּבָֽר ׃

שוב מבקש המלך עדכון מיהוה.
אולי הוא מקווה שמאחר וחילץ את ירמיהו מבור המוות (שהוא בעצמו לא מנע את כניסתו אליו) אז יגיע איזה שינוי מצד יהוה?
ירמיהו, שכבר הבין שהמלך הזה אינו אלא בובה עלובת נפש, עונה לו:

טו וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־צִדְקִיָּ֔הוּ כִּי אַגִּ֣יד לְךָ֔ הֲל֖וֹא הָמֵ֣ת תְּמִיתֵ֑נִי וְכִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ לֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָֽי ׃

עזוב, אומר ירמיהו, הרי אם אומר לך את האמת תהרוג אותי וממילא אינך שומע בעצתי.
במצוקתו, נשבע המלך שלא יהרוג את ירמיהו אבל לא מתחייב לקבל את עצתו.
ירמיהו מתרצה ונותן למלך חבל הצלה חדש:

יז וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֣הוּ אֶל־צִדְקִיָּ֡הוּ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־יָצֹ֨א תֵצֵ֜א אֶל־שָׂרֵ֤י מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְחָיְתָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ וְהָעִ֣יר הַזֹּ֔את לֹ֥א תִשָּׂרֵ֖ף בָּאֵ֑שׁ וְחָיִ֖תָה אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ ׃ יח וְאִ֣ם לֹֽא־תֵצֵ֗א אֶל־שָׂרֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנִתְּנָ֞ה הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֔ים וּשְׂרָפ֖וּהָ בָּאֵ֑שׁ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תִמָּלֵ֥ט מִיָּדָֽם ׃

מספיק שאתה המלך תיכנע והצלת את העיר ואת עצמך.
זה מסר חדש מיהוה.
ציפיתי שצדקיהו יפסול את ההצעה מתוך דאגה שהבבלים לא ישחקו את המשחק, יחסלו אותו וישרפו את העיר, אבל המלך דוחה את ההצעה מטעם אחר לחלוטין:

יט וַיֹּ֛אמֶר הַמֶּ֥לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אֲנִ֧י דֹאֵ֣ג אֶת־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים פֶּֽן־יִתְּנ֥וּ אֹתִ֛י בְּיָדָ֖ם וְהִתְעַלְּלוּ־בִֽי ׃

כלומר הוא מפחד על עצמו מפני בני עמו שכבר נמצאים אצל הבבלים. אלה שנתפסו בכיבושים של ערים אחרות או שכבר נכנעו.
המלך פוחד על עצמו מפני בני עמו.
ירמיהו מנסה ניסיון נוסף ומבטיח למלך שהחשש שלא לא יתממש:

כ וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ לֹ֣א יִתֵּ֑נוּ שְֽׁמַֽע־נָ֣א׀ בְּק֣וֹל יְהוָ֗ה לַאֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ דֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יךָ וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ ׃

אבל גם תעודת ביטוח מסוכן כמו ירמיהו שבא בשם יהוה, לא עובדת על המלך צדקיהו.
----------
בסיום השיחה, משביע המלך את ירמיהו, שלא יגלה את תוכן השיחה לשרים.
אז המלך ידע שדבר הפגישה הסודית יודלף וברוב עליבותו בקש מירמיהו להגן עליו ולשקר בדבר תוכן השיחה.
----------
ירמיהו מבטיח שלא לגלות את תוכן השיחה לשרים.
דבר קיום השיחה כמובן מגיע לשרים וכשהם באים בשאלה לירמיהו, הוא אומר להם שבסך הכל בקש מהמלך שלא יחזיר אותו לבור הטיט.
מילה של נביא היא מילה, גם אם שקר היא.
----------
ככה נראה מלך פחדן:
- הוא נוקט במדיניות שאינה מתחשבת בנסיבות שמשתנות.
- הוא מפחד מהשרים שלו.
- הוא מתייעץ עם נביאי אמת אבל לא שומע לעצתם.
- הוא ממוקד בשמירה על שלטונו ועל עורו.
- הוא מגיב לאירועים ולא יוזם מהלכים.
----------
הפרק נוגע בעצב ישראלי מאוד מאוד חשוף – האם להיכנע ולחיות או להילחם ולמות?
----------
במקרה הזה הסוף היה מוות, וכך הוא מתואר בפסוק האחרון בפרק:

כח וַיֵּ֤שֶׁב יִרְמְיָ֨הוּ֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־י֖וֹם אֲשֶׁר־נִלְכְּדָ֣ה יְרוּשָׁלִָ֑ם ס וְהָיָ֕ה כַּאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרוּשָׁלִָֽם ׃