יהודי ירצח יהודי? - ירמיהו מ' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה CANSTOCKPHOTO ת.פרסום: 23/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

תמונת מצב:
העיר ירושלים נכבשה והוחרבה על-ידי הבבלים.
רוב אנשי העיר מוגלים בתהלוכה משפילה לבבל.
חלק מהם מורשים להישאר בארץ ישראל תחת הנהגתו של `גדליהו בן אחיקם`.
ירמיהו נמצא בקבוצת האנשים המתוכננת לבבל.
----------
ראש הצבא הבבלי פונה במצוות נבוכדנצר לירמיהו:

א הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֨הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה אַחַ֣ר׀ שַׁלַּ֣ח אֹת֗וֹ נְבוּזַרְאֲדָ֛ן רַב־טַבָּחִ֖ים מִן־הָֽרָמָ֑ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֹת֗וֹ וְהֽוּא־אָס֤וּר בָּֽאזִקִּים֙ בְּת֨וֹךְ כָּל־גָּל֤וּת יְרוּשָׁלִַ֨ם֙ וִֽיהוּדָ֔ה הַמֻּגְלִ֖ים בָּבֶֽלָה ׃ ב וַיִּקַּ֥ח רַב־טַבָּחִ֖ים לְיִרְמְיָ֑הוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ דִּבֶּר֙ אֶת־הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה ׃ ג וַיָּבֵ֥א וַיַּ֛עַשׂ יְהוָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּֽי־חֲטָאתֶ֤ם לַֽיהוָה֙ וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקוֹל֔וֹ וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם ֯דָּבָר הַזֶּֽה ׃

נבוזראדן פותח בסוג של התנצלות מעורבת בלעג – כל החורבן הזה הוא תוצאה של דבריו (החלטתו) של האלוהים (יהוה) שלכם.
אתם, היהודים, אשמים במה שקרה לכם.
אני מרגיש כאן צליל של סרקזם.
----------
לאחר דברי הפתיחה האלה, משחרר נבוזראדן את השרשראות מעל ירמיהו ונותן לו להחליט על עתידו:
אופציה א` – להצטרף ליהודים המוגלים לבבל ולקבל שם יחס מועדף.
אופציה ב` – להישאר על שארית הפליטה שהבבלים משאירים בארץ ישראל.
ירמיהו מחליט להישאר בארץ ישראל והוא מצטרף לחבורת הניהול שמשאיר נבוכדנצאר בארץ ישראל בהובלת `גדליה בן אחיקם`:

ו וַיָּבֹ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־גְּדַלְיָ֥ה בֶן־אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֵּ֤שֶׁב אִתּוֹ֙ בְּת֣וֹךְ הָעָ֔ם הַנִּשְׁאָרִ֖ים בָּאָֽרֶץ ׃

חשוב לדעתי לשים לב לכך שירמיהו מצטרף ל`גדליה` כשהם יושבים ביחד `בתוך העם`. הנציב מטעם בבל והנביא יושבים `בתוך העם`. הם לא מורמים מעם. נראה כאילו יש כאן רצון של `גדליה` ושל ירמיהו להתקרב לעם המובס ולשקם אותו.
בנוסף, עצם הבחירה של ירמיהו להישאר בארץ ישראל ולא לרדת לבבל מעידה על יושרה עמוקה מאוד.
כל נבואתו של ירמיהו כוונה למטרה אחת – להשאיר את היהודים בארץ ישראל, גם אם תחת שלטון בבל. ירמיהו רואה חשיבות עליונה לחיים של יהודים בארץ ישראל גם אם ללא ריבונות מלאה.
זו הייתה תכלית נבואתו מאז שהיה נער וזו בחירתו לעת זקנה.
הוא לא פחד ממלכים וכעת אינו מפחד מהעם שעלול לראות בו בוגד. ירמיהו נשאר עם העם, בתוך העם ובארץ ישראל.
----------
הפוקוס בסיפור עובר מירמיהו ל`גדליה`.
`גדליה` אינו מלך אלא סוג של "נציב עליון" על היהודים בארץ ישראל מטעם האימפריה הבבלית.
`גדליה` מכנס את מנהיגי "שארית הפליטה" למקום מושבו ב`מצפה` ונותן את משנתו:
- אין לכם מה לפחד מלהיות תחת שלטון הבבלים.
- לכו ועבדו את אדמת ארץ ישראל שתניב לכם כל טוב, אותו תשמרו אצלכם.
- אני אטפל בכל הקשר עם בבל ואשמור בכך על ביטחונכם.

המסר מחלחל ואף מביא יהודים מכל הסביבה, שכנראה ברחו מאימת הבבלים, לחזור ולהתיישב בארץ ישראל תחת שלטונו של `גדליה`:

יב וַיָּשֻׁ֣בוּ כָל־הַיְּהוּדִ֗ים מִכָּל־הַמְּקֹמוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶֽרֶץ־יְהוּדָ֛ה אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑תָה וַיַּאַסְפ֛וּ יַ֥יִן וָקַ֖יִץ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד ׃
----------
יש תחושה של הקלה.
אמנם ממלכת יהודה הובסה, אבל ארץ ישראל כולה, ללא מגבלות טריטוריאליות, נמצאת באחריות היהודים.
נכון, צריך להעביר מס לבבל, אבל יש כאן אוטונומיה יהודית על כל שטחי ארץ ישראל.
בהחלט אפשר היה לקיים כך שנים רבות של חיים יהודיים שקטים ופוריים בארץ ישראל ולבנות מחדש את המדינה.
----------
לתוך העתיד הוורוד שבונה `גדליה` ליהודים בארץ ישראל, חודרת ידיעה מודיעינית מדאיגה:

יג וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֑ה בָּ֥אוּ אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּֽתָה ׃ יד וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הֲיָדֹ֤עַ תֵּדַע֙ כִּ֞י בַּעֲלִ֣יס׀ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן שָׁלַח֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה לְהַכֹּתְךָ֖ נָ֑פֶשׁ וְלֹא־הֶאֱמִ֣ין לָהֶ֔ם גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָֽם ׃

עוד לא יבש הדם הרב והסבל של חורבן ירושלים וכבר מתרקמת מזימה לרצוח את `גדליה`.
הרוצח הוא מבני יהודה. אחד בשם `ישמעאל בן נתניה`, שהוא שליחו של מלך עמון.
`גדליה`, שכנראה הרגיש שהחזון שהוא הציב בפני היהודים והמימוש המוצלח שלו עד כה הוא כה מוצלח, לא האמין לידיעה.
מוסר הידיעה, יוחנן בן קורח, מבקש מ`גדליה` אישור לרצוח את ישמעאל בן נתניה כפעולת מנע. הוא חושש שאם יירצח `גדליה` יבוא הקץ על התקומה החדשה של היהודים בארץ ישראל:

טו וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֡חַ אָמַ֣ר אֶל־גְּדַלְיָהוּ֩ בַסֵּ֨תֶר בַּמִּצְפָּ֜ה לֵאמֹ֗ר אֵ֤לְכָה נָּא֙ וְאַכֶּה֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יֵדָ֑ע לָ֧מָּה יַכֶּ֣כָּה נֶּ֗פֶשׁ וְנָפֹ֨צוּ֙ כָּל־יְהוּדָ֔ה הַנִּקְבָּצִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְאָבְדָ֖ה שְׁאֵרִ֥ית יְהוּדָֽה

אבל `גדליה` עונה לו:

׃ טז וַיֹּ֨אמֶר גְּדַלְיָ֤הוּ בֶן־אֲחִיקָם֙ אֶל־יוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ אַֽל־֯תַּעַשׂ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה כִּֽי־שֶׁ֛קֶר אַתָּ֥ה דֹבֵ֖ר אֶל־יִשְׁמָעֵֽאל ׃

ברור, שאם מזימת הרצח של `גדליה` תתממש, יהיה בכך משום הכרזת מרד חדשה על בבל שהשאירה את `גדליה` כנציגה על ארץ ישראל.
זה יביא את בבל לכניסה מחודשת לארץ ישראל ולהשמדה מחולטת של שארית הפליטה. `גדליה` לא מבין את הסיכון ובכך נחרץ דינו של `גדליה` ונחרץ גורל שארית הפליטה.
נקרא על כך בפרקים הבאים.