כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה - ירמיהו מ"ב | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 24/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


שארית הפליטה של ממלכת יהודה ניצבת בדילמה קשה מה לעשות לאחר רצח גדליה אותו הם גירשו לאחר הרצח.
בסוף הפרק הקודם קבלנו רמז לגבי המגמה:

יז וַיֵּלְכ֗וּ וַיֵּֽשְׁבוּ֙ בְּגֵר֣וּת ֯כְמוֹהֶם אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל בֵּ֣ית לָ֑חֶם לָלֶ֖כֶת לָב֥וֹא מִצְרָֽיִם ׃ יח מִפְּנֵי֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים כִּ֥י יָרְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־הִכָּ֞ה יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֗ה אֶת־גְּדַלְיָ֨הוּ֙ בֶּן־אֲחִיקָ֔ם אֲשֶׁר־הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ ׃

הפחד מבבל מפתה את שארית הפליטה לברוח ולחפש חסות במצרים.
----------
רגע לפני היציאה למצרים, מחליטים לבקש סיוע מהנביא שכל נבואתו התגשמה – ירמיהו:

א וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכָל־הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־גָּדֽוֹל ׃ ב וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־נָ֤א תְחִנָּתֵ֨נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֨נוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ ׃ ג וְיַגֶּד־לָ֨נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־בָּ֑הּ וְאֶת־הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה ׃

מבקשים תפילה בעד עצמם.
מעניין שבפנייה לירמיהו משתמשים בלשון `יהוה אלוהיך` – כלומר, יהוה הוא האלוהים של ירמיהו ולא של העם. סוג של כניעה והפנמה.
ירמיהו עונה:

ד וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר ׃

אין בעיה עונה ירמיהו. כבר אני מתפלל ליהוה ומביא לכם תשובה.
ממש נביא אינסטנט.
אגב – האלוהים בתשובה של ירמיהו הוא `יהוה אלוהיכם`. ירמיהו מחזיר את אלוהים שלו לעם.
----------
החברים מרגישים שזה בא להם בקלות מדי. הם רגילים לנביא פחות נדיב ולכן מחזקים את בקשתם:

ה וְהֵ֨מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכָל־הַדָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה ׃ ו אִם־ט֣וֹב וְאִם־רָ֔ע בְּק֣וֹל׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר ֯אֲנוּ שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ ׃

שמע ירמיהו, אומרים לו העם. אנחנו נשבעים ביהוה לעשות ולשמוע את כל מה שיהוה ימסור לך.
לי זה מזכיר צליל של שנים רבות אחורה. כן, אותו עם שמבטיח למשה לעשות כל מה שיהוה יגיד (שמות, פרק כד` פסוק ז`):

ז וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע ׃

נעשה ונשמע.
בלי שאלות, בלי ויכוח, בלי דיון, בלי התלבטות.
אז זה נגמר בחטא העגל.
והפעם?
----------
משה עלה להר סיני ל 40 יממות והשאיר את העם להתבשל לבדו.
ירמיהו לוקח 10 יממות עד שהוא חוזר עם התשובה.
התשובה של ירמיהו:
תישארו בארץ ישראל. אל תפחדו מהבבלים. יהוה ישמור עליכם.
אם תרדו למצרים – הבבלים יגיעו למצרים ויחסלו אתכם שם.
במשך פסוקים רבים (עשרה) מפחיד ירמיהו את העם מפני הירידה למצרים.
מעניין מאוד אחד הטיעונים:

יד לֵאמֹ֗ר לֹא כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב ׃

אם אתם חושבים לרדת למצרים כי שם לא תראו מלחמה ולא תרעבו ללחם – טעות בידכם.
אין חיים ללא מאבק. אין חיים שכולם "סוגים בשושנים". אין "סיר בשר". אין "ארוחות חינם".
כדי לחיות צריך להיאבק על החיים.

טו וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־אַתֶּם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם ׃ טז וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ ׃
----------
אז ירמיהו דבק בחיים בארץ ישראל. הוא לא נסוג מעמדתו.
הוא כנראה מעריך שבבל ממילא מתכוונת להילחם במצרים ולכן אין טעם בבריחה למצרים ומצד שני, יש לו מעמד חזק בבבל והוא יוכל להתמודד עם הכעס הבבלי על רצח גדליה. הרי הרוצח נזרק מהשטח!

האם העם יקבל את עמדת ירמיהו?

אפשר לנחש שלא.

נחכה לפרק הבא ונדע.