דמותו של ברוך אצל חז"ל - ירמיהו מ"ה | מני גל

מאת: מני גל התמונה PIXABAY ת.פרסום: 27/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 וכן אתה מוצא בברוך בן נריה, שהיה מתרעם לפני המקום: `אמרתי: אוי נא לי, כי יסף ה` יגון על מכאובי` [שם מה`]. נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים. יהושע שימש משה, ושרתה עליו רוח הקודש, אלישע שימש אליהו, ושרתה עליו רוח הקודש. מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים? `יגעתי באנחתי, ומנוחה לא מצאתי וגו`, ואין מנוחה אלא נבואה, שנאמר :`ותנח עליהם הרוח` [במדבר יא`]. נחה רוחי על אליהו ועל אלישע. ונחה עליו הרוח. בוא וראה, מה המקום משיבו? `כה תאמר אליו: כה אמר ה`: הנה אשר בניתי אני הורס [וגו`] ואתה תבקש לך גדולות`, ואין גדולות אלא נבואה, שנאמר `ספרה נא לי את כל הגדולות וגו` [מלכים ב ח`] `. קרא אלי ואענך, ואגידה לך גדולות ובצורות לא ידעתם` [ירמיה לג`]. (אמר) ברוך (בן נריה): אם אין כרם אין סייג, אם אין צאן אין רועה, מפני מה? כי הנני מביא רעה על כל בשר, ונתתי נפשך לשלל אל המקום אשר תלך שם. הא בכל מקום אתה מוצא, שאין הנביאים מתנבאים אלא בזכות ישראל. (מכילתא על שמות י"ב).

חז"ל מפרשים על דרך הדרש את קינתו של ברוך בן נריה. על פי הפשט ניתן לומר כי ברוך מקונן על גורלו בקרב הבורחים למצרים, וכי אלוהים מנחם אותו, כי גורלו האישי יהיה טוב יותר מגורלם של שאר הבורחים, שאמונתם באל נתרופפה. במכילתא מובעת הערכה כי ברוך מקונן על כך, שלמרות ששירת בנאמנות את ירמיהו, לא זכה בחוויית הנבואה בעצמו. תשובתו של האל נשמעת כנזיפה בברוך, שבעת קשה כזאת לעם ולארץ הוא עוסק בצרכיו האישיים, ומבקש לעצמו `גדולות`, כלומר נבואה.

בשיר השירים רבה ה` כתוב:

ולמה לא עלה באותה שעה עזרא? שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה. ויעלה ברוך בן נריה? אלא אמרי: ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה ואפילו בגלקטיקא (בעגלה) לא היה יכול להטען.

מדרש חביב זה מניח כי ברוך בן נריה לא נספה עם ירמיהו ושאר הגולים במצרים, וכי הגיע בסופו של דבר לבבל. הוא האריך ימים, ונעשה מורו של עזרא הסופר. עזרא נתעכב בבל, כי רצה להמשיך ללמוד אצל ברוך, ואילו ברוך עצמו היה ישיש מדי, ואפילו בעגלה לא ניתן היה להעבירו לארץ ישראל.

תלמוד ירושלמי במסכת סנהדרין מספר:

אין מעברין את השנה אלא ביהודה... בחוצה לארץ אין מעברין, ואם עיברוה אינה מעוברת... ירמיה עיבר בחוצה לארץ. יחזקאל עיבר בחוצה לארץ. ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ.

קטע זה במסכת סנהדרין בירושלמי מדבר על חשיבות עיבור השנה בארץ ישראל, ודווקא ביהודה. יוצאים מן הכלל שלושה אישים גדולים, שזכו וניתן להם לעבר את השנה מחוץ לארץ – ירמיהו, יחזקאל וברוך בן נריה.

דמותו של ברוך בן נריה, אם כן, מועצמת במדרשי חז"ל. הוא היה אחת מהחוליות הראשונות שקשרו בין דור החורבן ליהדות הגולה. ברוך זכה להיות מורה לגדולים, ואף לעבר את השנה, אם כי הנבואה לא ניתנה לו.