וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד - ירמיהו מ"ו | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה Image by HeikoAL from Pixabay ת.פרסום: 29/03/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בתחילת דרכו של ירמיהו, עוד כשהיה נער, פונה אליו יהוה (ירמיהו פרק א`):

ה בְּטֶ֨רֶם ֯אֶצּוֹרְךָ בַבֶּ֨טֶן֙ יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ ׃

אתה הולך להיות נביא, אבל לא סתם נביא, אלא נביא לגויים.
והינה, בפרק שלנו (פרק מו`), אנחנו מגלים שירמיהו אכן ניבא גם לגויים ולא רק ליהודה.
מתוארות כאן שתי נבואות של תבוסות של מצרים לבבל.
אחת, בתקופת המלך יהויקים ואחת לאחר גלות יהודה למצרים.
בשני המקרים מנבא ירמיהו תבוסות קשות למצרים מול הבבלים.
אני לא מעונין לפרט כאן את הנבואות עצמן, אבל נשאלת השאלה: מה לנביא יהודי להתעסק עם נבואות לגויים?
----------
אני חושב שהמפתח לתשובה נתון בסוף הפרק.
אחרי 26 פסוקים מתישים של תיאורי חורבן קשים למצרים, לפתע מעלה הנביא התייחסות לישראל:

כז וְאַתָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶֽת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲק֛וֹב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד ׃

מלחמות ענק בין מצרים לבבל לא צריכות להדאיג אותך, אומר ירמיהו לישראל.
שמור על קור רוח, אל תתפוס צד ואל תתערב במלחמות שלא שלך.
----------
כל הניתוח הזה נראה לי מעט שטחי.
העולם הרבה יותר מורכב ולעיתים אי-התערבות עלולה בעצמה להיתפס כהתערבות.
ומצד שני, יציאה למלחמה, צריכה להיות רק במקרה של אין ברירה.
אולי זה המסר – ישראל חייבת להתכונן ולהתחזק (צבאית, כלכלית, חברתית ועוד) כדי שתוכל לבחור לצאת אך ורק למלחמות אין-ברירה.