ירמיהו יורה מטאפורות ירמיהו נ"א מני גל

מאת: מני גל התמונה ויקימדיה קומונס ת.פרסום: 09/04/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק זה, המנבא את מפלת בבל, מתרומם לגבהים שיריים, ובחלקו הוא `נבואת קינה` או `קינה נבואית`. הפרק ארוך, וירמיהו מלהטט בו בין מטאפורות שונות ומגוונות כדי להעצים את הרושם.

כּוֹס זָהָב, בָּבֶל בְּיַד יְהוָה, מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ, מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם, עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם. פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר. הֵילִילוּ עָלֶיהָ, קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ - אוּלַי תֵּרָפֵא.

ירמיהו מדמה את בבל לכוס זהב בידי האל. יין הכוס משכר את הגויים, ויוצר כאוס מדיני או מלחמתי. ברגע אחד פתאומי נופלת הכוס ונשברת, מה שמעורר את בעליה לנהי ולקינה.

הֵילִילוּ עָלֶיהָ, קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ, אוּלַי תֵּרָפֵא. רִפִּינוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה. עִזְבוּהָ, וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ.

ירמיהו מדמה את בבל לחולה אנושה, שכל תרופה שינסו להציע לה לא תועיל. היא לא תֵּרָפֵא, ואנחנו ננטוש אותה ונלך איש לארצו.

נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ, כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק, וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד.

האל נשבע להציף את בבל בצבאות רבים כהתקפת ארבה.

מַפֵּץ אַתָּה לִי, כְּלֵי מִלְחָמָה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם, וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת, וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר, וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים.

בבל שימשה כמפץ, כלי מלחמה אכזרי, בידי האל להשמדת עמים וממלכות.

הִנְנִי אֵלֶיךָ, הַר הַמַּשְׁחִית, נְאֻם יְהוָה, הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ, וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים, וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה. וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת, כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה, נְאֻם יְהוָה.

בבל מדומה למצודה הררית גובהה, המפילה חתיתה על כל הארץ. היא תבוא על עונשה. האל יגלגל את ביצוריה מטה, וחורבותיה ישרפו. האבנים הנותרות מהחורבן לא תילקחנה על ידי איש לבנייה משנית, והמקום יהפוך לשממת עולם.

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ, עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ.

הקציר – מטאפורה לעונה המסיימת את חייו של שדה הדגן. הקציר במגלים חדים הוא גם מטאפורה להרג. הגורן, שבה דורכים את אלומות הקציר, מסמלת את הפאסיביות של בבל הנכבשת, שעושים בה מעשים בלי שתוכל להתנגד.

אֲכָלַנִי, הֲמָמַנִי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, הִצִּיגַנִי כְּלִי רִיק, בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין, מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי, הֱדִיחָנִי... וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל, וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו .

בבל מדומה כאן לתנין, למפלצת טורפת. אלוהים יוציא את בלעה מפיה, יחלץ את הממלכות אשר כבשה.

וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ, פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ, וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם.

את הניצחון על בבל מדמה ירמיהו למשתה שיכורים, שבו נופלים כל באי המשתה בשיכרונם, ונרדמים, אך לשנת עולם.