הנשים מבכות את התמוז - יחזקאל ח' | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה התמונה גוסטב דורה ת.פרסום: 18/04/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק הזה מספק הצצה נדירה לפולחן של עבודה זרה, בימיו של יחזקאל, לפי מיגדר. הגברים מבצעים פולחן כשלהו מול ציורי קיר של חיות ורמשים המייצגים אלים שונים ומשתחווים מזרחה לשמש. הנשים, לעומת זאת, מבכות את התמוז, אל הפריון שיורד לשאול בקיץ, כאשר השדות נקצרו ונותר בהם שלף יבש וכל הטבע בקמילה. הוא ישוב ויתעורר באביב, כאשר עולם הצומח מתעורר ומלבלב. (יחזקאל צפה בנשים המבכות את התמוז בחודש אלול, הנחשב לחודש האחרון של הקיץ, המועד שהאל תמוז יורד לשאול).

הקשר של הנשים אל פולחן התמוז הקשור לפריון מובן כמעט מאליו. גורלן של הנשים לשבט או לחסד תלוי בשאלה אם ילדו אם לאו. ידועה אומללותן של נשים עקרות במקרא. (רחל העקרה אומרת ליעקב: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". חנה העקרה כה נואשת מעקרותה שהיא נודרת להקדיש את הבן שיוולד לה למשכן, ובכך למעשה להיפרד כמעט ממנו). ברור גם מדוע איחלו לכלה שתהיה פוריה. (כך למשל מברכים את רבקה לפני שעזבה את משפחתה כדי להנישא ליצחק: "אחותנו, את היי לאלפי רבבה").

גם הגברים רצו מאוד שיהיו להם צאצאים, להמשך השושלת, אבל הם פחות היו מוטרדים מזה שלא יעמידו צאצאים. ראשית, העקרות יוחסה רק לנשים ולא לגברים. שנית, הם יכלו לשאת אישה נוספת אם היה מתברר להם שהאשה הראשונה עקרה. (מנהג היבום נועד להבטיח המשכיות לגבר שמת ללא ילדים. אין מנהג מקביל לגבי נשים).

הערות

1.כל הפרשנים המסורתיים (כולל הרמב"ם שדן בפולחן התמוז במורה נבוכים, חלק שלישי, פרק כ"ט) לא ידעו להסביר נכון את פולחן הנשים המבכות את התמוז. רק המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי המודרני של המזרח הקרוב הקדום תרם להבנת פולחן זה וסוגיות רבות במקרא. שכן תרבות ישראל התעצבה תוך חיכוך והתמודדות עם התרבות של העמים הסובבים אותם. (כך, למשל, שמות החודשים בלוח העברי, וביניהם תמוז, נלקחו מהלוח הבבלי).

רש"י תיאר את הטקס שבו בכו הנשים, אך לא קישר אותו לפריון ולרדתו של תמוז לשאול בקיץ. וכך מפרש רש"י: "צלם אחד, שמחממות אותו [הנשים] מבפנים [על ידי הסקת עצים בתוכו] והיו עיניו של עופרת והן ניתוכין מחום ההיסק ונראה כאילו הוא בוכה...תמוז לשון היסק". רש"י מוסיף פירוש בלע"ז [צרפתית], ל"נשים מבכות את התמוז", שתרגומו הוא: [ הנשים] גורמות שיבכה המחומם. (התרגום הוא של משה קטן. אוצר לעזי רש"י –תנ"ך). לא הצלחתי למצוא מקור מדעי שתומך בתיאור הנ"ל של רש"י. מעניין מנין שאב רש"י את המידע הנ"ל, כי הוא לא מופיע אצל חז"ל.

2. ר` שמואל הנגיד חיבר שיר בשם: מת אב ומת אלול. משפטי הפתיחה בשיר הם: "מת אב ומת אלול ומת חומם. גם נאסף תשרי ומת עמם. באו ימי הקור". אני מניח ששמואל הנגיד הושפע בשירו ממות התמוז בפרקנו.