הוָֹ֤ה עַל־הוָֹה֙ תָּב֔וֹא וּשְׁמֻעָ֥ה אֶל־שְׁמוּעָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה - יחזקאל ז' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה פיקסהביי, mage by Leehu Zysberg from Pixabay ת.פרסום: 20/04/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יחזקאל ממשיך ומדבר אל אדמת ארץ ישראל.
נראה לי שהוא משקיע בדיבור אל הארץ לא רק כי האנשים לא שומעים ולא רק למען העתיד, אלא כדי להתנצל בפניה על הקטסטרופה שבאה עליה כתוצאה מהתנהגות בני ישראל.
הארץ אולי לא אשמה אבל היא תספוג מהלומות כבדות.
----------
הסקירה הבאה לא תהייה נעימה אבל נראה לי שנבואת חורבן זוועתית שכזו כדאי להתעכב עליה. השפה קצת קשה ודורשת ניתוח.
1

ב וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה לְאַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל קֵ֑ץ בָּ֣א הַקֵּ֔ץ עַל־֯אַרְבַּעַת כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ ׃

קץ בא – קץ במובן של סוף שאין אחריו המשך. בא, במובן של עכשיו. זה לא משהו לעתיד שאפשר עוד לתקן. זה כאן ועכשיו הקץ הזה.
הקץ הזה יבוא על כל כנפות הארץ. כל ארץ ישראל חוטפת. אין רחמים.

2

ד וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֨יִךְ֙ בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה ׃

אין חמלה ואין רחמים.
הדרכים של אדמת ישראל והתועבות שנעשו בהן יהיו הדלק לחורבן.

3

ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רָעָ֛ה אַחַ֥ת רָעָ֖ה הִנֵּ֥ה בָאָֽה ׃ ו קֵ֣ץ בָּ֔א בָּ֥א הַקֵּ֖ץ הֵקִ֣יץ אֵלָ֑יִךְ הִנֵּ֖ה בָּאָֽה ׃

הרעה והקץ באים צמודים זה לזה. זה נשמע כמו סדרה של אסונות. דומה לאיוב: "עוד זה מדבר, וזה בא".

4

ח עַתָּ֣ה מִקָּר֗וֹב אֶשְׁפּ֤וֹךְ חֲמָתִי֙ עָלַ֔יִךְ וְכִלֵּיתִ֤י אַפִּי֙ בָּ֔ךְ וּשְׁפַטְתִּ֖יךְ כִּדְרָכָ֑יִךְ וְנָתַתִּ֣י עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כָּל־תּוֹעֲבוֹתָֽיִךְ ׃

אנחנו אומרים "שפוך חמתך על הגויים" אבל יהוה שופך את חמתו על אדמת ארץ ישראל וכל מה ומי שנמצא שם – חוטף.

5

יא הֶחָמָ֥ס׀ קָ֖ם לְמַטֵּה־רֶ֑שַׁע לֹא־מֵהֶ֞ם וְלֹ֧א מֵהֲמוֹנָ֛ם וְלֹ֥א מֶהֱמֵהֶ֖ם וְלֹא־נֹ֥הַּ בָּהֶֽם ׃

החמס קם – לא החמאס של הערבים בעזה, אלא החמס של החברה היהודית שבעקבותיו מחרבים עולם: ניזכר בפרשת נוח, ספר בראשית פרק ו(כי מלאה הארץ חמס):

יג וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ ׃

ֹ לֹא־מֵהֶ֞ם – הם, האנשים, אדישים. לא מהם יש לצפות לאיזשהו שינוי.
ְלֹ֧א מֵהֲמוֹנָ֛ם – הם המנהיגים את ההמון, גם מהם אין לצפות לשינוי. גם הם אדישים.
ְלֹ֥א מֶהֱמֵהֶ֖ם – הם הדורות הבאים. כמו צאצאים. גם מהם לא ניתן לצפות לדבר.
וְלֹא־נֹ֥הַּ בָּהֶֽם – הם אפילו לא בוכים. פשוט עם אדיש שכל הרע שיבוא עליו, ממנו בא.

6

וכך ממשיך יחזקאל ומתאר קץ קיצוני עד לשיא:

כו הוָֹ֤ה עַל־הוָֹה֙ תָּב֔וֹא וּשְׁמֻעָ֥ה אֶל־שְׁמוּעָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה וּבִקְשׁ֤וּ חָזוֹן֙ מִנָּבִ֔יא וְתוֹרָה֙ תֹּאבַ֣ד מִכֹּהֵ֔ן וְעֵצָ֖ה מִזְּקֵנִֽים ׃ כז הַמֶּ֣לֶךְ יִתְאַבָּ֗ל וְנָשִׂיא֙ יִלְבַּ֣שׁ שְׁמָמָ֔ה וִידֵ֥י עַם־הָאָ֖רֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה מִדַּרְכָּ֞ם אֶעֱשֶׂ֤ה אוֹתָם֙ וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶ֣ם אֶשְׁפְּטֵ֔ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה ׃

אסון ירדוף אסון.
שמועות ירדפו שמועות.

ואז אנשים יבקשו סיוע מהנביאים ומהכהנים ומהזקנים.
המלך יתאבל, הנשיא יילל, והאנשים יהיו מפוחדים.
ואני, יהוה, אשפוט אותם כפי שהם שפטו במשפטים שלהם את עצמם (שכידוע היו משפטים ללא כל צדק ומוסר).
ואז, אומר הנביא, ידעו שאני יהוה.
----------
וכל תיאורי הזוועה האלה מדובררים לאדמת ארץ ישראל.
האדמה שלא שומעת ולא מבינה ולא מגיבה.
----------
אין באדמה שום יכולת לסייע לאדם.