נביאי שקר וקוסמות | יחזקאל י"ג |מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 23/04/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יחזקאל מוצא זהות מסויימת בין נביאים לבין נביאות שכן שניהם מנבאים את העתיד מעצמם ולא משום שהם יונקים אותו ממקור אלהי: הנביאים ניבאים מלבם (פסוק 2) וגם הנביאות מתנבאות מלבן (פסוק 17). לכן המסרים של שניהם הם בגדר קסמי כזב : הנביאים "חזו שוא וקסם כזב" והנביאות: "שוא ...תחזינה וקסם...תקסמנה".

אבל ניתן להצביע על שלושה הבדלים מהותיים בין שתי הקטיגוריות שבגללם נכון יותר לכנותן: נביאי שקר וקוסמות – מגידות עתידות. הראשון נוגע לשאלה האם הם מתיימרים לדבר בשם ה`. הנביאים אכן מדברים בשם ה` ומחקים במלל שלהם את נביאי האמת באומרם שהם מביאים את דברי האל: "נאום ה`". הקוסמות, לעומת זאת, לא מתיימרות לתלות את "נבואותיהן" במקור אלהי. לכן הן אולי משתמשות בפריטי לבוש יחודיים ("כסתות" ו"מספחות"), כדי שיתפסו כבעלות כוחות מיוחדים לניבוי העתיד.

השני נוגע לזהות האוכלוסיה אליה הם פונים ולמסרים שלהם. הנביאים מתיימרים לפנות אל כל העם במסרים שלהם: "הנביאים...בסוד עמי לא יהיו". "יען וביען הטעו את עמי". "נביאי ישראל הנבאים אל ירושלים". הסכנה העיקרית שלהם, היא שהם מצדיקים את התנהגות העם הנלוזה שלדעת יחזקאל תביא עליהם מלחמה ואבדון : "לא עליתם בפרצות...לעמוד במלחמה ביום ה` ". "הטעו את עמי לאמר: שלום ואין שלום". "נביאי ישראל הנבאים אל ירושלים והחוזים לה חזון שלום ואין שלום". הקוסמות, לעומת זאת, פונות ליחידים הנקראים נפשות. (המונח נפשות או נפשים מופיע שמונה פעמים). אמנם הלקוחות שלהן מסכנות את עם האל ("עמי"), אבל ניכר שהמסר שלהן מופנה ליחידים ולא לכל הקולקטיב.

המשותף לנביאים ולקוסמות הוא שהן מונעות מקהל היעד שלהם לחזור בתשובה ולשנות מסלול חיים מרע לטוב. יחזקאל, הדגיש יותר מכל נביא אחר את היכולת של האדם לשנות את התנהגותו ולעצב את גורלו ומכאן מלחמת החורמה שלו בהם.

יחד עם זה, הסכנה של "הנביאים הנבלים" גדולה יותר מזו של הקוסמות, כי הם מונעים מכל העם לח­­­­זור בתשובה ולהעמיד בסימן שאלה את התנהגותם המוסרית והדתית או את העמדה הגיאופוליטית של הממלכה (מרד בבבל או כניעה לה). הם מטייחים את הבקיעים הקיימים ונותנים לגיטימציה לסטטוס קוו. הקוסמות, לעומת זאת, מטעות רק יחידים, אם כי גם הן מונעות מרשעים (כיחידים) לתקן את דרכיהם, כי הן מבטיחות להם חיים ארוכים

הבדל שלישי נוגע לטובות ההנאה שהם מפיקים מהתפקיד שהם נטלו על עצמם. הקוסמות מוכרות את השירותים שלהן במחיר זול ("שעלי שעורים ופתותי לחם"), אולי כי אין להן ביקוש רב. ואילו נביאי השקר מציגים את עצמם כמשרתי העם, שאינם מקבלים תמורה חומרית בדומה לנביאי האמת.

ההצגה העצמית שלהם כלא אינטרסנטים, בוקרה על ידי נביאים אחרים. כך מיכה הנביא אומר עליהם: "על הנביאים המתעים את עמי הנושכים בשיניהם [ המפרנסים אותם] וקראו שלום שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה" – מיכה ג, ה. נביאי השקר גם לא שילמו מחיר על נבואותיהם (כמו ירמיהו, למשל, שסיכן את חייו בגין נבואותיו). הם תמכו במדיניות של השכבה השלטת ולכן הם זכו לפחות בשבח שלהם, שהעלה את יוקרתם בחברה.

הערות

1.כשם שיחזקאל תיאר בפרק ח` פעילות של פולחן עבודה זרה, לפי מיגדר, כך בפרק זה הוא עוסק בפעילות של ניבוי העתיד לפי מיגדר. הנשים עסקו כנראה יותר מגברים בקסמים ובכישוף (ראו בעלת האוב מעין דור, המשפט: "מכשפה לא תחיה" – שמות כב, 17 והתרפים של רחל ומיכל), או למיצער ייחסו פעילות זו יותר לנשים מאשר לגברים. אם אכן זה היה תחום פעילות אופייני יותר לנשים מאשר לגברים, ניתן לייחס זאת לחולשתן הפוליטית. היות שהן יכלו פחות להפעיל כוח באופן ישיר, הן פנו לאמצעי שליטה עקיפים יותר וספק לגיטימיים.

2.ניתן להוסיף עוד הבדל בין נביאי האמת והשקר. נביאי האמת פעלו כיחידים עם קול יחודי משלהם. נביאי השקר לעומתם היו רבים יותר והם השמיעו מסרים דומים בלשון אחידה ולא מקורית, כאילו היו חברים באותה מקהלה ששרה מאותו שירון.