לידת הדמים - בוא ואשק לך בני האדם - יחזקאל טז | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 29/04/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לִירוּשָׁלִַם, מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי; אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית. ד וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ, וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי; וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ, וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ. ה לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן, לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ; וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁך בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ. ו וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ; וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.

****

זהו אולי אחד מקטעי התיאור האיומים ביותר בתנ"ך. השיער סומר למראה התינוקת המושלכת בשדה בגועל ביום הולדתה, ואלוהים, הגבר המכה האולטימטיבי, עובר רואה אותה מתבוססת בדמיה ואומר לה את האבא של המשפטים המתנכרים בטון של גבר מכה חומל עד לפעם הבאה: "היי בובה בדמיך חיי".
איזו יכולת ריחוק מדהימה יכולה ליצור אצל מישהו היעדר כה גדול של אמפתיה.
איזו עוצמה קנאית יכולה לבסס שורות על גבול היעדר האנושיות באופן כה טוטאלי. ואכן האל הזה נעדר כל אנושיות חומלת בעיקר בפרקי הנקמה וההתעמרות שלו במי שבגד בו, לטענתו.

כל הפרק נע סביב הפאסיב אגרסיב האלוהי.
מהימנעות להושיט יד כדי לאסוף את התינוקת המושלכת לה מכוסה בדם בשדה ועד לקטע הרחיצה הארוטי: שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים. וואלה הפעם עת דודים. ואז שוב היא זונה ושוב הוא מכה אותה, והיא שוב מדממת. כמה אפשר להמשיך כך עם תסמונת האישה המוכה, "זה לא הוא זה אני לא בסדר".

לקח לי הרבה שנים להבין שיתכן ששלום שפירא המכונה ש. שלום ביקש לברוא חווית לידה מתקנת, ללידת הדמים האיומה שבפרק טז, כאשר כתב את שירו המנחם "בוא ואשק לך בני האדם...".
את כל האמפתיה החסרה אצל האל ברגע הלידה הוא ממלא בשפע גדול וזורח של אהבה לאדם. בוא ואשק לך בני האדם, גופך לא רוחץ עוד מחלאה ודם אך לבך מפרכס מזוכך וטהור. כמה הרבה אמון כמה ירק שדות. כמה אור.
למה אלוהים לא יכול ככה?
למה?
כי הוא לא בן אדם.

****

בוא ואשק לך / ש. שלום
--------------------------

בּוֹא וְאֶשַּׁק לְךָ, בְּנִי, הָאָדָם
עִם יֶרֶק שָׂדוֹת, שָׁמַיִם שֶׁל אוֹר.
גּוּפְךָ לֹא רֻחַץ עוֹד מֵחֶלְאָה וָדָם
אַךְ לִבְּךָ מְפַרְכֵּס, מְזֻכָּךְ וְטָהוֹר.

בּוֹא וְאָנִיף אוֹתְךָ מַטָּה וָרוֹם
וּלְאַרְבַּע הָרוּחוֹת לֵדָתְךָ אֲבַשֵּׂר.
נָבְטוּ שִׁבֳּלִים בַּמֶּרְחָב וְיֵשׁ יוֹם
וְ"הֵידַד" הַקּוֹצְרִים מִלְּבָבְךָ יְנַסֵּר.

------------------------------------
https://www.youtube.com/watch?v=AYRn8zyeCW4