מלך צור - יחזקאל כח |מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה,בתמונה דלתות גן העדן, פירנצה © Can Stock Photo / wjarek<!-- HTML Credit Code for Can Stock Photo --> <a href="https://www.canstockphoto.com">(c) Can Stock Photo / wjarek</a> ת.פרסום: 15/05/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יחזקאל מקדיש נבואה ארוכה למפלת צור (פרקים כו – כח). בקטע האחרון של הנבואה, פרק כח, 11 - 19, חל שינוי במוטיב המרכזי של הנבואה. דהיינו, אופייה של צור כמעצמה ימית שהיה דומיננטי, נעלם כמעט ומופיע עולם שונה של אסוציאציות. רש"י הבחין בזה בפירושו לפסוק 14 ("את כרוב ממשח הסוכך, ונתתיך בהר קודש") : " ונתתי לך מקום לקנות לך שם בבנין הר קדשי, שסייעת את שלמה בעצי ארזים". וכן בפירושו לפסוק 16 ("ואחללך מהר אלהים") : "גרמת שאמחה אותך, שלא תצדק עוד בבנין ביתי".

כזכור סייע מלך צור לשלמה בבניין בית המקדש בעצי ארזים ובזהב ועניין זה נרמז בחלק הנדון של הנבואה על מלך צור, כפי שרש"י איתר. אולם, ניתן למצוא עוד רמזים הקושרים את מלך צור, בן זמנו של יחזקאל, כמלך צאצא לחירם מלך צור מתקופת שלמה. ראשית, הכרוב נזכר פעמיים בנבואה זו (פסוקים 14, 16). כזכור, היו בדביר במקדש שני כרובים וכמו כן הם היו מצויירים גם על עגלה ("מכונה") עם 4 גלגלים - "אופנים", שעליה ישב כיור (היו 10 כאלה) – מלכים א ו - ז. (האופנים והכרובים נזכרים במעשה המרכבה של יחזקאל. כרובים מופיעים גם בתבנית בית המקדש העתידי של יחזקאל).

שנית, בפסוק 13 נזכרות 9 אבני חן שעיטרו את הסוכה בגן העדן שאליו מדומה צור. אבנים אלה הן אבני החושן (מתוך 12), שהיו על האפוד של הכהן הגדול.

שלישית, יתכן שהחכמה שייחס יחזקאל למלך צור ("אתה חותם תוכנית, מלא חכמה וכליל יופי"), רומז גם לאמן הנחושת, חירם מצור, שעשה את עבודת הנחושת למקדש ולכליו. (חירם זה היה עברי משבט נפתלי, אבל שמו היה כשם מלך צור). על חירם האמן נאמר: "וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחושת" – מלכים א ז, 14. (בדברי הימים נאמר, שאמן זה נשלח על ידי חירם מלך צור לבפי בקשתו של שלמה, כדי לסייע בבניית המקדש. הוא מוגדר שם כרב אמן ש"יודע לעשות בזהב ובכסף ובנחושת, בברזל, באבנים ובעצים, בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פיתוח ולחשוב כל מחשבת" – דברי הימים ב ב.)

מלך צור זוהה, איפוא, בחלק הנדון של נבואת יחזקאל על צור, כצאצא של חירם מלך צור שסייע בבניית מקדש שלמה. מלך זה, בן דורו של יחזקאל, הכזיב שכן צור שמחה על מפלת ירושלים וחשבה שהמסחר שלה יתרחב כתוצאה מזה (כו, 2). (יש לציין, יחד עם זה, שבכל פרק כח, מבקר יחזקאל את מלך צור על גאותו ויהירותו, כאילו היה אל: "יען גבה לבך ותאמר: אל אני, מושב אלהים ישבתי בלב ימים, ואתה אדם ולא אל" – פסוק 2 . "גבה לבך ביפיך, שחת חכמתך על יפעתך" – פסוק 17).

אין פלא שזהו עולם האסוציאציות של יחזקאל בן - בוזי הכהן. הדבר עולה בקנה אחד עם החזון המפורט של יחזקאל על בית המקדש שעתיד להיבנות, סדרי העבודה בו וחוקי הכהונה (פרקים מ – מו).

פרשנים מודרנים מקשרים בין נבואת יחזקאל בפרק כח, 11 – 19, לגן העדן בספר בספר בראשית, שלאחר גירוש אדם וחוה מתוכו, הציב אלהים מקדם לו "את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים" – ג, 24. (מכאן "אבני האש" שמופיעים בפסוקים 14 ו – 16). יתכן שיחזקאל כיוון לשני הפירושים.