ארשתיך לי בדם - הושע ב' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 20/06/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 

הושע פרק ב`
דודו פלמה

ארשתיך לי בדם

רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ; וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ, וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ. פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ; וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא. וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם: כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה.

******
נדמה לי שבהושע פרק ב` באים לידי זיקוק אולטימטיבי יחסי הקנאה/אהבה עד מוות בין הבעל האולטימטיבי אלוהים הקנאי לאישתו המוכה עד נרצחת האולטימטיבית עם ישראל.

רצח מתוך אהבה. אך אם פעם תהיי צוחקת בלעדי במסיבת מרעייך, תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עלייך.

וחשוב לזכור שגם לאחר שפסו "ימי הבעלים" ואולי כבר אין עוד עובדי אלילים בימינו, עדיין נותר, גם בימינו, הבעל כאל היחיד שעוד מוקרבות לו בכל שנה עשרות אלפי נשים בכל רחבי העולם.

******

נדמה שכאשר כתב אלתרמן את `ניגון עתיק`, היה זה לאחר שקרא בהושע פרק ב`, שכולו כתוב מעברים חריפים ממצבי עדנה ואהבה עוטפת להתבוססות ברצחנות אלימה ומרסקת.

אִם תֵּרַדְנָה בַּלֵּיל דִּמְעוֹתַיִךְ,
שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן.
אִם תִּרְחַפְנָה מִקֹּר עַצְמוֹתַיִךְ,
אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן.

אִם תֹּאמְרִי אֶל מָחוֹל לָרֶדֶת,
עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ.
אִם תֶּחְסַר לָךְ מַתְּנַת הֻלֶּדֶת,
אֶת חַיַּי וּמוֹתִי אֶתֵּן לָךְ.

וְאִם לֶחֶם תֹּאבִי אוֹ יַיִן,
מִן הַבַּיִת אֵצֵא כְּפוּף שֶׁכֶם
וְאֶמְכֹּר אֶת עֵינַי הַשְּׁתַּיִם
וְאָבִיא לָךְ גַּם יַיִן גַּם לֶחֶם.

אַךְ אִם פַּעַם תִּהְִיִי צוֹחֶקֶת
בִּלְעָדַי בִּמְסִבַּת מְרֵעַיִךְ,
תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת
וְתִשְׂרֹף אֶת בֵּיתֵךְ עָלַיִךְ.