זונות, לא רחמים, לא עם | הושע א' | עופר בורין

מאת: עופר בורין <!-- HTML Credit Code for Can Stock Photo --> <a href="https://www.canstockphoto.com">(c) Can Stock Photo / Sangoiri</a> ת.פרסום: 20/06/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הושע, הראשון בסדרת נביאים שדבריהם כונסו בספר "תרי עשר".
תקופת נבואתו של הושע כתובה כבר בפסוק הראשון:

א דְּבַר־יְהוָ֣ה׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־הוֹשֵׁ֨עַ֙ בֶּן־בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרָבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל ׃

עזיה מלך ביהודה בשנים 769 לפנה"ס - 733 לפנה"ס
יותם, בנו של עזיה, שותף במלוכה ביהודה בשנים 758 לפנה"ס - 743 לפנה"ס
אחז מלך ביהודה בשנים 733 לפנה"ס - 727 לפנה"ס
חזקיה מלך ביהודה בשנים 727 לפנה"ס - 698 לפנה"ס
ירבעם בן יואש מלך בישראל בשנים 784 לפנה"ס - 748 לפנה"ס

אז קצת קשה לקבוע בדיוק מתי הושע חי וניבא, אבל מדובר בתקופה שלפני גלות ממלכת ישראל ע"י תגלת פלאסר מלך אשור.
תקופה זו מתוארת בספר מלכים כתקופת חושך מוסרית של ממלכת ישראל כאשר ממלכת יהודה לא מפגרת הרבה אחריה.
----------
יהוה פונה להושע ומצווה עליו:

ב תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ פ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵֽאַחֲרֵ֖י יְהוָֽה ׃

הדרך שבה בוחר יהוה להביע את זעמו על ישראל היא קשה.
שוב השימוש באישה. עם ישראל לא בסדר, והדימוי הוא של זונה.
במצב עניינים שכזה לא פלא שיש ציבורים בעמינו שהיחס שלהם לנשים נראה כאילו הוא נובע מפחד. כאילו האישה היא איזה שד שצריך להיזהר ממנו שמא יחטיא את העם חלש האופי.
----------
והושע מבצע את הציווי ללא שאלות. לוקח "זונה" ועושה בה את "זממו".
עוד "צדיק" בדורו:

ג וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן ׃

אז גומר הייתה זונה (שם מוזר. כנראה הרבה גברים גמרו אצלה).
ולילדים שילדה גומר להושע נתנו השמות הבאים:
יזרעאל – שמו ניתן לו להזכיר שביזרעאל החל המלך יהוא את מסע הרציחות לאחר משיחתו למלך על ישראל.
על מסע הרציחות הזה יהוה מתכוון לבוא חשבון עם ממלכת ישראל.

ד וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל ׃ ה וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל

אחרי יזרעאל נולדת בת (שלא כתוב במפורש שהיא בתו של הושע. יש מצב שגומר המשיכה בעבודתה כזונה במקביל לנישואיה להושע). יהוה נותן לה את השם "לא רוחמה" – בא לומר: לא ארחם על ישראל וכן ארחם על יהודה.
אחרי "לא רוחמה" מולידה גומר עוד בן (ששוב לא כתוב במפורש שהוא בנו של הושע).
אלוהים נותן לו את השם "לא עמי" – בא לומר: אתם לא עמי ואני לא אלוהים שלכם.

ו וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם ׃ ז וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהֽוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אֽוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֨רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים ׃ ח וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן ׃ ט וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם ׃

מעניין השימוש בשם השלילה.
זה מזכיר לי את השם שנתנה אשתו של פנחס הכהן (בנו של עלי הכהן), לתינוקה אותו ילדה, עת נודע שפנחס מת בקרב מול פלישתים ושבאותו קרב נפל ארון הברית בשבי הפלשתים – "אי-כבוד" (שמואל א` פרק ד`):

כא וַתִּקְרָ֣א לַנַּ֗עַר אִֽי־כָבוֹד֙ לֵאמֹ֔ר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הִלָּקַח֙ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וְאֶל־חָמִ֖יהָ וְאִישָֽׁהּ ׃ כב וַתֹּ֕אמֶר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים
----------
בשביל פרק ראשון, תשעה פסוקים, ההספק בהחלט מרשים.