
ילדים זו שמחה? לעצור את הילודה - הושע ט' | עופר בורין
ילדים זו ברכה – שר באמונה גדולה שלמה בר.
והינה מה שיש להושע לענות לו:
הושע ממשיך בתוכחות קשות על ממלכת ישראל בהובלת שבט אפרים.
אחת התוכחות מדברת על היחס המזלזל של העם ומנהיגיו לנביאים ולאנשי הרוח:
ז בָּ֣אוּ׀ יְמֵ֣י הַפְּקֻדָּ֗ה בָּאוּ יְמֵ֣י הַשִּׁלֻּ֔ם יֵדְע֖וּ יִשְׂרָאֵ֑ל אֱוִ֣יל הַנָּבִ֗יא מְשֻׁגָּע֙ אִ֣ישׁ הָר֔וּחַ עַל רֹ֣ב עֲוֹנְךָ֔ וְרַבָּ֖ה מַשְׂטֵמָֽה
הנביא – אוויל.
איש הרוח – משוגע.
זה כל כך קרוב למה שקורה היום בחלק מהחברה הישראלית. רק צריך להחליף את אוויל ב`תוקע סכין בגב האומה` ואת משוגע ב`בוגד`.
----------
ואז, מקלל הנביא, או אולי מזהיר את העם, שמאחר והם עוסקים בעבודת אלילים בזויה, הרי שהם צפויים להגיע למצב בו יותר לא יוכלו ללדת ילדים.
עבודת האלילים הבזויה:
ט הֶעְמִֽיקוּ־שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֹנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם
(תזכורת לאירוע פילגש בגבעה)
י כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֨אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָהֳבָֽם
(תזכורת לעבודת האלילים הנחותה ביותר ב`בעל פעור`)
והקללה:
יד תֵּן־לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים ׃ טו כָּל־רָעָתָ֤ם בַּגִּלְגָּל֙ כִּֽי־שָׁ֣ם שְׂנֵאתִ֔ים עַל רֹ֣עַ מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם מִבֵּיתִ֖י אֲגָרְשֵׁ֑ם לֹ֤א אוֹסֵף֙ אַהֲבָתָ֔ם כָּל־שָׂרֵיהֶ֖ם סֹרְרִֽים
קללה נוראית – הרחם תוציא במקום תינוקות חיים – שכול. ואם עבר ייוולד תינוק, השדיים יהיו מצומקים ולא יכילו חלב להאכילו כך שהוא ימות סמוך ללידתו.
פשוט נורא.
כנראה שחלק מעבודת האלילים כללה הקרבת תינוקות למולך:
יג אֶפְרַ֛יִם כַּאֲשֶׁר־רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו
אם כך אומר הנביא – עדיף שכלל לא ייוולדו.