כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת - הושע ו' | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה ויקיפדיה, By User:MatthiasKabel - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=6737712 ת.פרסום: 27/06/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


העם מגלה רצון לחזור ולקבל סיוע מיהוה:

א לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ

אלוהים טרף אותנו והיכה בנו אז בואו נחזור אליו והוא ירפא אותנו ויחבוש את פצעינו.
----------
אבל הושע, שהיה נביא עוד לפני ישעיהו וירמיהו, נותן את משפט המפתח לאמונה אמיתית:

ו כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת

אל תבואו אלי עם זבחים ועולות אומר הושע בשם יהוה.
תבואו עם `חסד` ו`דעת אלוהים`.
חסד – יחסים בריאים וסולידריות בין אנשים.
דעת אלוהים – הבנה עמוקה לגבי מה רוצה אלוהים מהאדם.
ולדעתי – מה שאלוהים רוצה מהאדם הוא להיות אדם טוב. לא חייבים להאמין באלוהים ולא חייבים לקיים מצוות בשביל זה.
כל טכסי הדת אינם כלל מעניינו של אלוהים ולא יעזרו בעת צרה.
----------
כשהעם בצרה (המתוארת כאן כששריפה), אנו מצפים לעזרה (במקרה של שריפה – העזרה היא גשם), משתמש הנביא בביטוי הבא כדי לתאר את חולשת האמונה של העם:

מצד אחד העם מבקש גשם:

ג וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֨עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֨שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ

אבל אמונתו אינה אלא כטל השחר החולף במהרה:

ד מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ
----------
ומי שמחפש שערוריות – הן היו פה כבר אז בימי נבואת הושע:

י בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי ֯שַׁעֲרִירִיָּה שָׁם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל
-----
השערוריות היום, ב 2020, במדינת ישראל, רבות הן.
הגדולה שבהן בעיני, היא זו הערוכה בחוק הלאום, המנסה לגמד את מגילת העצמאות.
אותה מגילה שידעה להכיל בתוכה את עיקר העיקרים של המוסר שלנו – חזון הנביאים.
אותו חזון, שבליבה שלו נמצא פסוק ו` בפרק שלנו –

ו כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת

חסד ודעת אלוהים – צדק, משפט חיים וחסד – זו כל התורה כולה!