הדרך חזרה לטוב | הושע י"ד | עופר בורין

מאת: עופר בורין, ציור יונה ארזי - 'איכה'.... ת.פרסום: 05/07/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הדרך חזרה לטוב

רגע לפני סיום עם תקווה מסכם הנביא את גורל ממלכת ישראל:

שומרון (ממלכת ישראל) אשמה כי מרדה ביהוה.
גזר הדין – מוות. כולל לתינוקות. אין עתיד.

א תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ ׃
----------
למרות גזר הדין – הנביא מראה דרך לחיים:
לקחת כיוון מהכישלון ולהגיע `עד יהוה (עד הטוב).
מעניין שהנביא משתמש בביטוי `עד יהוה ולא בביטוי `אל יהוה.
התשובה היא לא מהלך סופי. מי שחוזר `אל` לכאורה יש סוף למהלך החזרה.
מי שחוזר `עד` מבין שיש תהליך ויש יעד. בכל שלב בתהליך, אפשר להעלות את הרף ולהמשיך בתהליך.

ב שׁוּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ ׃
----------
הדרך לחזרה לטוב מוגדרת:
- תחקיר פנימי / חשבון נפש פנימי: `קחו עמכם דברים`
- הודאה בחטא (באופן שקוף, ללא הסתרה, הודאה בכל הטעויות): `אמרו אליו כל תשא עוון`
- התוויית דרך לעתיד ולמעשה התחייבות לדרך: `וקח טוב`
- אמירה ברורה של הדרך החדשה. סוג של התחייבות שגם מבוטאת באמירה – `ונשלמה פרים שפתינו`:

ג קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֹן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ ׃
----------

לא עוד הסתמכות לאומית על גורמי חוץ ולא עוד יהירות שבה הכל הוא מעשה ידינו.

ד אַשּׁ֣וּר׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם ׃
----------
אם עם ישראל ינקוט בתהליך התשובה המוגדר למעלה (חזרה לטוב) אז יקרו דברים טובים:

ה אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ ׃ ו אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן ׃ ז יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן ׃ ח יָשֻׁ֨בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן ׃ ס ט אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא ׃
----------

ופסוק הסיום של הפרק והספר כולו הוא יפהפה:

י מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם ׃

ההליכה בדרך הטוב אינה מסוג `נעשה ונשמע` אלא כרוכה במעורבות של השכל, ההבנה וההפנמה.
רק אדם שיבין שדרך הטוב אכן טובה היא, יוכל לבצע תהליך חזרה שכזה.
מי שעובד על אוטומט ומתוך עיוורון, לא יוכל.
מי שתשובה בפיו ומעשי נבלה בידיו, לא יוכל.
מי שדבר יהוה בפיו, מקפיד בכל התפילות והמנהגים, אך לא מגן על החלש `אשר בך ירחם יתום` – ברור שלא יוכל כי כלל לא הבין במה מדובר.
----------
תמה קריאת ספר הושע.
דעתי האישית היא שמדובר בנביא מאוד מיוחד, מאוד חכם, ובעל יכולת כתיבה מתומצתת וגאונית.