מעין אחרית הימים - יואל ד | דודו פלמה

מאת: יונה ארזי ת.פרסום: 15/07/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אל פרק ד`

דודו פלמה

מעין אחרית הימים

-----------------

י כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת, וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים; הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי. יא עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ שָׁמָּה, הַנְחַת יְהוָה גִּבּוֹרֶיךָ.

****

די מרגיזה אחרית הימים ההפוכה של הנביא יואל. הוא קורא את הנביא ישעיהו

"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" והופך את הכיוון ומסובב. כאילו כדי להגביר את היאוש.

כמו בציורים של אשר שהמים זורמים בהם למעלה נגד הגרביטציה, כך הופך יואל את כיוון חזון אחרית הימים ומשליך אותם לאיזשהו הווה מתמשך שבו ללא הרף מכתתים אתים לחרבות ומזמרות לרמחים. כמו בשיר של יהודה עמיחי "מעין אחרית הימים". וחוזר חלילה בלי הרף. איזה יאוש.

****

אנתולוגיה זעירה של מעין אחרית
----------------------------------

מֵעֵין אַחֲרִית הַיָּמִים - יהודה עמיחי

הָאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ טִלְפֵּן לָאִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ:
"הַלַּיְלָה הֵם בְּהֶחְלֵט עֲלוּלִים לָבוֹא.
שַׁרְיֵן אֶת הֶעָלִים, סְגֹר הֵיטֵב אֶת הָאִילָן,
קְרָא לַמֵּתִים הַבַּיְתָה, וֶהֱיֵה מוּכָן".
הַכֶּבֶשׂ הַלָּבָן אָמַר לַזְּאֵב:
"בְּנֵי אָדָם פּוֹעִים וְלִבִּי כּוֹאֵב:
הֵם יַגִּיעוּ שָׁם לִיְדֵי קְרָבוֹת כִּידוֹן.
בַּפִּגִישָׁה הַבָּאָה בֵּינֵינוּ, הָעִנְיָן יִדּוֹן".
כָּל הַגּוֹיִים (הַמְּאֻחָדִים) יִנְהֲרוּ לִיְרוּשָׁלַיִם
לִרְאוֹת אִם יָצְאָה תּוֹרָה, וּבֵינְתַיִם.

הֱיוֹת וְעַכְשָׁיו אָבִיב
יִלְקְטוּ פְּרָחִים מִסָּבִיב.
וְכִתְּתוּ חֶרֶב לְמַזְמֵרָה וּמַזְמֵרָה לְחֶרֶב
וְחוֹזֵר חֲלִילָה וְשׁוּב בְּלִי הֶרֶף.
אוּלַי מִכִּתּוּתִים וְהַשְׁחָזוֹת הַרְבֵּה,
בַּרְזֶל הָרִיב בָּעוֹלָם יִכְלֶה.

-----------------------------------

בדמנו חיים

– – לוּ הָיָה מִפְלָט אַחֵר מֵחֲלוֹמֵנוּ

לְאַט הִרְחַקְנוּ בַּתֶּלֶם עַד קָצֵהוּ הֶחָם
נוֹסְקִים בִּשְׁמֵי הַתִּקְוָה הַתְּכֻלִּים
לִבְרֹא נֶחָמָה פּוּרְתָּא שֶׁל שִׁלֵּם וְנָקָם.
בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים הָלְכוּ וְכָבְדוּ צְעָדֵינוּ
עֵינֵינוּ נֶעֱצָמוֹת מִכְּאֵב חֲלוֹם יְרוּשָׁלֵם
הָיִינוּ נִטְרָפִים בְּיֵאוּשׁ זְהָבָהּ הָעוֹמֵם.

מֵעֵבֶר לְגֶלֶד הַגְּבוּל גָּאָה
יַם שִׂנְאָה וּמַאֲוָיֵי נָקָם
מִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים דַּקִּים
וְצוֹרְבִים שֶׁל עֶלְבּוֹן תּוֹסֵס
מְצַפֶּה בְּעֶרְגָּה לַיּוֹם בּוֹ
תַּקְהֶה הַשַּׁלְוָה אֶת דְּרִיכוּתֵנוּ.

מִגּוּף רַחְמֵנוּ הַקָּרוּעַ מִבַּעַד
לִסְדָקִים רְטֻבִּים חָמוּץ מִדָּם
נִגַּר חֲלוֹם הַתְּאֵנָה וְהַזַּיִת.
הָאִישׁ תַּחַת גֶּפֶן הַפְּלָדָה
זָחַל לְאַט לְבֵיתוֹ עִם רֶדֶת עֶרֶב,
בִּשְׂדֵה שִׁבֳּלִים חַדּוֹת כְּחֶרֶב
נִגְזַרְנוּ לְנֶצַח נְצָחִים
לִהְיוֹת נְכוֹנִים וַחֲזָקִים
לִהְיוֹת בְּדָמֵנוּ חַיִּים.

אוֹר יְקָרוֹת יְרוּשָׁלֵם מְעַוֵּר
אֶת עֵינֵינוּ בְּרַק מַאֲכֶלֶת מֻנֶּפֶת אֶל
עָל שְׁנֵי בָּנִים עֲקֻדִּים עַל הַר מוֹרִיָּה אֶחָד

מְפֻכָּחִים וּמָרִים הֵקַצְנוּ מֵעֲקֵדַת הַחֲלוֹם – –

הַזְּמַן נֶחְמַץ וְנִגַּר עַל פָּנֵינוּ
שַׁעֲרֵי עַזָּה
מַה לְפֶתַע כָּבְדוּ עַל כְּתֵפֵינוּ.
----------------------------
ציור: הדפס, מאוריץ קורנליס אֶשֶר