עזוב אותי", או, הרוב הדומם - יונה א' | עופר בורין

מאת: עופר בורין <!-- HTML Credit Code for Can Stock Photo --> <a href="https://www.canstockphoto.com">(c) Can Stock Photo / olya20</a> ת.פרסום: 22/07/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

נבואת יונה היא בעיני דגם לחיבוטי נפשו של אדם הנאבק להישאר במרחב הנוחות שלו.

לך אל נינוה והינבא עליה, קורא הקול הפנימי הנבואי של יונה:

א וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־יוֹנָ֥ה בֶן־אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר ׃ ב קוּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי ׃ ג וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהוָֽה ׃

נינוה רחוקה. נינוה בכלל עיר אשורית ולא עברית.
מה לי ולעיר חוטאת מחוץ לישראל?
מה אני צריך צרות?
לך תדע מה יעשו לי שם?
מאיפה באת אלי עכשיו ככה, באמצע ארוחת הבוקר שלי?

ויונה בורח מהקול הפנימי.
במקום לנינוה הלך ליפו.
במקום מזרחה לארץ אשור, נכנס לאוניה לים, מערבה.
במקום לקום בבוקר ולשנות משהו – מתחפר רחוק ככל הניתן מהשינוי.
----------
כל כך רחוק – ממש נכנס לתרדמת.
סערה בים, הספינה עומדת לטבוע, מלחים תמימים שלא יודעים מה נפל עליהם הולכים למות – אבל יונה בהדחקה:

ד וַֽיהוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר ׃ ה וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם
----------
למול הסערה הגוברת בחוץ, הקול הפנימי לובש צורה של קברניט המנער את "הנרדם":

ו וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם קוּם קְרָ֣א אֶל־אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד ׃

אבל יונה לא זז. יונה הוא אנחנו. יונה הוא "הנרדם".
וכשבאים אליו המלחים ודורשים לדעת מיהו ולמה הוא לא עוזר, מתחפר יונה עוד יותר ומבקש למות. אין לו אפילו אומץ או כוח פנימי לעשות זאת בעצמו:

יא וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה־נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר ׃ יב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֨וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּי יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם ׃
----------
פרק א` הוא מאמר מרתק על הרוב הדומם.
הרוב שיודע שמשהו לא בסדר קורה בסביבה, אבל מעדיף להתעלם ולהישאר בבית, באזור הנוחות.
והסביבה מאיימת לפגוע באזור הנוחות, ממש בחיים עצמם של הרוב הדומם וסביבתו, החותרת בספינת החיים חסרי המטרה.
והרוב דומם.
עוד קצת שינה.
למה להתעורר...