לא יודעים מימינם ומשמאלם – לא ימין, לא שמאל, ישר! - יונה ד |עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה pixabay ת.פרסום: 27/07/20
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יונה כועס. אנשי נינוה חזרו בתשובה ויהוה, במקום להחריב את העיר כפי שאמר ליונה לנבא, סולח להם:
א וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ ׃ ב וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֶל־יְהוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה ׃

איזה מן אלוהים אתה, מתלונן יונה. סולח? חונן? חסוד?
ידעתי שזה מה שיקרה ולכן ברחתי מהמשימה, מיילל הנביא ששמו יונה – תעלול מקראי לתת לנביא המחפש חורבן והרג את השם יונה.
כל כך רע לו ליונה, שהוא מבקש למות:
ג וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי ׃

בפרק הקודם המים הגיעו לו עד נפש.
עכשיו – הרחמים.
----------
יהוה כבר מכיר את הקליינט שרוצה למות. הרי גם בים הוא ביקש למות.
הפעם יהוה מתעתע בנביא.
יונה הולך למדבר ומחכה שם לראות מה יקרה עם העיר:
ה וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֨יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר ׃

יהוה שולח לו צל (במדבר צל זה חשוב) בדמות שיח קיקיון גדול. יונה כמובן שמח על ההצלה הפלאית מהחום המדברי.
אבל בבוקר, יהוה שולח תולעת שהורסת את הקיקיון.
יונה מאוד עצבני על השינוי בתנאים.
לא רק זאת, יהוה גם שולח רוח מזרחית חמה הגורמת ליונה להתעלף.
הינה – שאיפתו למות עומדת להתרחש...
בעודו מעולף, נפשו שוב מבקשת למות:

ח וַיְהִ֣י׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי ׃

ואז יהוה שואל את יונה – כעסת על המוות של הקיקיון?
יונה עונה – בוודאי. כעסתי עד שבא לי למות!

ט וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת ׃

אם כך, עונה לו יהוה – אתה כעסת על הקיקיון שכלל לא אתה גידלת אותו, ואתה כועס עלי שריחמתי על מאה ועשרים אלף אנשי נינוה?

י וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֨סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד ׃ יא וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה ׃
----------

כל הספר הזה מתמקד כולו בתשובה האחרונה של יהוה, שלאחריה יונה כבר לא עונה.
יהוה מסביר שהוא מרחם על מאה ועשרים אלף אנשי נינוה ומאפיין אותם כאנשים שלא ידעו `בין ימינו לשמאלו`
מה פירוש – לא ידעו בין ימינו ושמאלו?
בתורה, בספר דברים, מופיע מספר פעמים הביטוי `לא תסור ממנו ימין ושמאל`, כאשר הכוונה היא שאין לסור מדברי התורה. כך מנחה משה את עמו.
דוגמא אחת (דברים פרק כח`):

יד וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם ׃

עכשיו הכל ברור – לבני ישראל אין יהוה נוטה לסלוח משום שהם כן אמורים לדעת בין ימינם ושמאלם (הם קיבלו את תורת משה, את ספר ההפעלה לחיים). הם אמורים לדעת לא ללכת אחרי "אלוהים אחרים".
לעומת זאת, אנשי נינוה, המייצגים את שאר אומות העולם, לא קיבלו את תורת משה ולכן אי אפשר לבוא אליהם בטענות שלא שמרו על ספר ההפעלה.
זה השיעור שאנחנו מקבלים דרך יונה. אנחנו "זוכים" ל"יחס מועדף" ואל לנו ליילל לנוכח המשימה שקיבלנו, שגם אי אפשר לברוח ממנה.

לא ימין. לא שמאל. ישר!!