ספור של אהבה לחושך/דודו פלמה

מאת: יונה ארזי ת.פרסום: 08/12/15
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 התרבות שלנו רוויה במאבקים בין אור לחושך.

האור הוא הדבר הזה שיש ממנו כל כך מעט והחושך כה רב וחזק, תמיד, ובזמן האחרון, כך נדמה, אף יותר מתמיד.

לפעמים, כמו ששורקים בחושך כדי לגרש את הפחד, אני נזכר ומונה לעצמי משפטי אור: 
מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך. 
כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן. 
במקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור. 

אך בעצם אם חושבים על זה טוב, מגלים שהחושך הראשון שאנו חווים הוא החושך שאליו נתגעגע כל חיינו, החושך של הרחם. וכאשר אנו פורצים לאוויר העולם בקול יללה גדולה ומרה, אנו עושים זאת משום שאנו פוגשים באור הנוקב והקר והמנוכר של חדר הלידה. מתישהו בתהליך התבגרותנו התרבות הופכת לנו את היוצרות ומלמדת אותנו שאור זה טוב וחושך הוא רע. לכן ככל שנוקפות השנים אני מבין יותר ויותר שבעצם למה לגרש החושך והרי הוא ילד טוב…

בובה זהבה / מרים ילן שטקליס

עייפה בובה זהבה 
ועייף מאוד הדוב 
הצללים לחדר באו 
לוחשים לי לילה טוב 
-
במיטה שוכבת נורית 
על ידה יושב דובון 
וכדור וגם ארנבת 
וכולם רוצים לישון 
-
אך לפתע קמה נורית 
אבא אבא היא קוראה 
בוא מהר גרש החושך 
הוא מפריע ילד רע 
-
צחקה בובה זהבה 
וצחק מאוד הדוב 
למה לגרש החושך 
והרי הוא ילד טוב 
-
עייפה בובה זהבה 
ועייף מאוד הדוב 
הצללים לחדר באו 
לוחשים לי לילה טוב 

****

החלונות הגבוהים שרים "בובה זהבה"

https://www.youtube.com/watch?v=4c0bAzd1be0