מים לדוד ואוריה החתי - שמו"ב כג/מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, ציור גבי זילברמן, עיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 24/01/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 

שמואל ב  כג 

יש קוראים המתייחסים לקטעים בתנ"ך שיש בהם רשימות של שמות, כאל דפים בספר טלפונים ומדלגים עליהם. אני מקווה שקוראים אלה ישנו את דעתם לאחר שיקראו את הרשימה הזאת. בפרק שלנו, חלק מהשמות הם אקזוטיים ולו רק משום כך  יש  טעם  לקרוא את הרשימה;  למשל:

     -  עדו העצני

     -  אליקא החרודי

     -  עירא בן עקש

     -  בניהו פרעתוני 

     -  עזמות הברחומי .

דוד היה גיבור ובפרק הקודם לפרקנו, הוא מתאר את עצמו כגיבור-על. ( למשל: "ארדפה אויב ואשמידם ... ואכלם ואמחצם"- שמואל ב כב, לח-לט). אבל דוד אינו רק גיבור, הוא גם  מושל צדיק ונעים זמירות ישראל, כפי שנאמר בראשית הפרק( " רוח ה` דבר בי ומלתו על לשוני...לי דבר צור ישראל: מושל באדם, צדיק מושל יראת אלהים "– פסוקים ב-ג). אבל שם אחד ברשימת הגיבורים אשר לדוד - אוריה החתי, מזכיר את כתם חייו, שמטיל צל כבד על דמותו המושלמת שבתחילת הפרק. איזכורו של גיבור זה בסוף הרשימה נותנת לו בולטות, כי הוא לא נבלע בתוך שפע השמות. ( ספר דברי הימים, שאינו  מזכיר את פרשת בת שבע ואוריה החתי, מיקם את אוריה החתי אי שם  בתוך הרשימה המקבילה, שאינה זהה לזו שבפרקנו- דברי הימים א יא).

גם אם לא נייחס חשיבות למיקום שמו של אוריה החתי ברשימת הגיבורים, המשמעות של השם כמזכיר עוון, צצה מכיוון אחר: בחלק הראשון של הרשימה מתוארים מעשי הגבורה של המצטיינים בקרב הגיבורים ובחלקה השני נזכרים רק שמות – ללא תיאור מעשיהם. מבין מעשי הגבורה מוזכר באופן מפורט מעשה גבורה של שלושה גיבורים, ששמותיהם אינם מוזכרים: דוד התאווה לשתות מים מבאר בבית לחם שהיתה בשליטה צמודה של פלשתים. שלושה גיבורים מסכנים את עצמם על דעת עצמם (ללא ידיעתו של דוד) ומביאים לו את המים. אבל הוא לא רואה במים שהביאו לו מים אלא דם, כי גיבוריו סיכנו את עצמם  בהבאתם. לכן הוא לא נהנה מהם אלא ניסך אותם כקרבן לה`.

מול מעשה אצילי זה של דוד, שמוצג כמפקד שדואג לחיי חייליו, מזדקר שם מזכיר עוון - אוריה החתי. דוד שלח את אוריה אל מותו, כדי לטייח את הניאוף שלו עם בת שבע . הוא עשה זאת דווקא לחייל הכי מסור לתפקידו. (אוריה היה חייל "מורעל" בסלנג הצבאי של היום. מתוך הזדהות עם מפקדיו וחבריו לנשק, שחיו בתנאי שדה בקרב על כיבוש רבת עמון, הוא לא ירד אל ביתו, כאשר הוא זומן לירושלים על ידי דוד).

ההנגדה המשתמעת בין דוד ששפך את המים כי הושגו בדם לבין דוד השופך את דם אוריה כאילו היה מים ניגרים – מתבקשת ועולה במלוא חומרתה. מן הראוי לצטט בהקשר זה פסוק, שמתאים לשמש מוטו לרשימה זו: "אשר עשה דוד את הישר בעיני ה` ולא סר מכל אשר ציווהו כל ימי חייו, רק בדבר אוריה החתי "( מלכים א טו, ה).

הפרק שלנו מתאר, כאמור, מעשי גבורה של חלק מהגיבורים. עיון מקרוב, מעלה שהם נעשו לפני שדוד היה למלך, כאשר הוא בעצמו נטל חלק בקרבות. זו הייתה התקופה היפה בחייו. פרשת בת שבע  אירעה כאשר הוא חדל להשתתף בקרבות ואחרים - ובהם אוריה החתי - סיכנו את עצמם בקרב על רבת עמון.

הערות

  1. דוד כגיבור- לדוד היו 37 גיבורים אבל גם הוא היה גיבור, כפי שהקורא יודע  מסיפור הדו-קרב שלו עם גולית מגת. הדבר מאוזכר בפרק שלנו, בכמה אופנים: הפסוק הסתום – "ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית"(פסוק ז) רומז לגולית. ("וחץ[ועץ קרי] חניתו כמנור אורגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל "- שמואל א יז ז). שנית, הפועל להכות נזכר חמש פעמים בפרק והרי דוד "הכה ברבבותיו". שלישית, בניהו בן יהוידע ירד לתוך בור והכה אריה. דוד הכה את האריה והדב כדי להגן על שה מהעדר. אותו בניהו עמד מול איש מצרי מטיל אימה, גזל את חניתו מידו והרג אותו בחניתו. דוד לקח את חרב גולית וכרת בה את ראשו.

 

  1. יואב בן צרויה -  שם בולט שאינו נכלל ברשימה הוא יואב בן צרויה. ברור שהוא לא נכלל בה בכוונה, כי שמו נזכר בה שלוש פעמים – פעם ראשונה כאחיו של  הגיבור אבישי, פעם שניה כאחיו של  הגיבור עשהאל ופעם שלישית נזכרים  השמות של נושאי כליו. רש"י מעיר: " יואב לא בא כי הוא שר הצבא". כלומר, הרשימה כוללת חיילים גיבורים מצטיינים  שקיבלו צל"ש ולא אנשים שחשיבותם נובעת מהיותם מפקדים בכירים בצבא דוד. (החיילים המצטיינים פעלו בגבורה לבדם  או ביחידות קטנות ).

 

לדעתי, יואב לא נמנה עם הגיבורים, כי לעתים הוא לא פעל כגיבור, בלשון המעטה. הוא הרג  בעורמה את אבנר בן נר ואת עמשא, ולא בקרב גלוי פנים אל פנים. גם  את אבשלום  הוא  הרג  כשהלה היה תלוי בין שמים וארץ.

 

יש  פרשנים כמו אברבנאל שסבורים שיואב נכלל ברשימה או שמן הראוי היה לכלול אותו בה ( מצודת דוד*:" ואף יואב לא יוחשב עמהם שאין זה מכבודו לחשבו עם שאר הגבורים, על כי היה שר כל הצבא, החשוב מאוד מאוד מכולם" ).  הרשימה מונה פחות משלושים ושבעה שמות של גיבורים ופרשנים ניסו להעמיד אותה על שלושים ושבעה.

 **

  ** "מצודת דוד" הוא  פירושו הבהיר של ר` יחיאל אלטשולר, בן המאה ה-18, לרוב ספרי נביאים וכתובים. הפירוש עסק בהסבר  כללי של העניין  וצמוד לו במקראות גדולות, פירושו "מצודת ציון", שביאר את המלים.