כג יורדי הסירה - שמו"ב כג/ דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 24/01/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 

א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים: נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל. ב רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר בִּי; וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי. ג אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל: מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים. ד וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ. 


****


לפני הרבה שנים קראתי את ספרו של רוברט גרייבס "גיזת הזהב". מאוד התענגתי עליו. 
מסופר בו על יאסון המארגן קבוצת גיבורים ומפליג על סיפון האוניה ארגו לקולכיס (גאורגיה בימינו) כדי להשיג את גיזת הזהב. המסע לקולכיס מלווה בהרפתקאות רבות ובעלילות גבורה. 

פרק כג כמו נגזר מאיזו מיתולוגיה שהלכה לאיבוד והודבק אל תוך התנ"ך. 

דוד שיצא למסע עם כנופיה של שודדים, עבר עימם כברת דרך ארוכה עד שהפכו להיות לגיבורים רבי עלילה שאת עלילותיהם מספרים בלילות מסביב למדורה בעשרות כפרים נידחים ברחבי יהודה. 

"שמעתם את הסיפור על דוד שצמא למים ושלושת הגיבורים?" 
ישאל סבא את נכדיו בלילה לפני השינה, והם יגידו "לא" למרות שכבר שמעו את הסיפור עשרות פעמים, יצטמררו ויבקשו עוד סיפור. 

בסופו של יום רועה הצאן הג`ינג`י הקטן שקטל את גולית הפלשתי, מוקף היום בחבורת גיבורים מסוקסת, ומתבונן בחרדה לצדדים לראות מאין יגיע הבן עם גיבוריו שלו לחמוס את כיתרו בכוח הזרוע.

דוד השוכן אי שם מעבר לסיפורים מנסה להפוך בכל כוחו ומאודו משודד דרכים איש דמים תחמן לנעים זמירות ישראל, אבל נאום הגבר, כמו אז כאשר הגבר היה שתום עין, וכמו בעתיד כאשר הגבר יהיה ברוך, תמיד מגיע כשהוא בא בשם אלוהים והוא נושא עימו מוות בכנפיו ההולכות ומציפות את שמי העתיד בדם.

והדם ילך וידחק את הקץ ואת הקודש שאליו הוא כל כך רוצה לבוא. 

חבל שזה לא היה יכול להיות דומה למסע לאיתקה, כמו שמתאר אותו קוואפיס בשירו הידוע על הדרך שהפכה להיות מקום או להפך.

איתקה 

מאת: קונסטנדינוס קוואפיס (מיוונית: יורם ברונובסקי)

כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה 
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת , מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה 
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.
-
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה , בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגן 
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה ,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמד , לִלְמד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.
-
וְכָל הַזְּמַן חֲשׁב עַל אִיתָקָה 
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.
-
אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לא תּוּכַל לָתֵת.

וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַהי אִיתָקָה.