כעיר שחוברה לה יחדיו - תהילים קכ"ב |עופר בורין

מאת: עופר בורין , התמונה pixabay ת.פרסום: 24/05/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 אנחנו שומעים פעמים רבות, וביתר שאת בימים אלה, ימי יום ירושלים, את הביטוי: "העיר שחוברה לה יחדיו".
שאלתי את עצמי: מה פירוש?
מאז 1967 הפירוש נראה ברור – חיבור בין מזרח העיר למערבה. פשוט וברור.
 אמנם יש בחיבור הזה לא מעט בעיות, ומעידה עליהן כאלף עדים חומת ההפרדה שקמה לה בעיר בשנים האחרונות, אבל לא זה ענייני היום.
----------
הלכתי למקור.
המקור הוא מספר תהילים מזמור קכב, פסוק ג.
 הינה המזמור כולו:

תהלים פרק קכב
א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ:
(ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:
(ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:
(ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהֹוָה:
(ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:
(ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:
(ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:
(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:
(ט) לְמַעַן בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
----------
150 מזמורים בתהילים.
15 מהם, ברצף, מקבלים את הכותרת "שיר למעלות"
4 מהם מציינים במפורש שזהו מזמור לדויד "שיר המעלות לדויד" (קכב, קכד, קלא, קלג)
1 מהם מציין במפורש שהוא מזמור לשלמה "שיר המעלות לשלמה" (קלז)
 כך שיש כאן בהחלט הכוונה, שזהו מזמור שיש לקרוא אותו כאילו נכתב ע"י דויד המלך בעצמו.
----------
שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.

דויד, שמח שמספרים לו שמתכוונים ללכת לבית ה`.
 כידוע, דויד לא בנה את בית ה`, אלא בנו שלמה. כך שמדובר על מזמור שדויד כותב לזמן עתידי שבו הוא כבר בעולם אחר שבו הוא ישמח לדעת שיש בית ה` ושהולכים אליו.
 ----------

ב) עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.

והאנשים מספרים לדויד שהם עמדו בשערי העיר. מדוע עמדו בשעריה ולא נכנסו פנימה, אינני יודע (ייתכן והיו פקקים כמו היום), אבל בוודאי יכלו משם להשקיף עליה ולתאר יופיה.
ומה הם רואים?
הם רואים את ירושלים, כעיר, שחוברה לה יחדיו.
 כך כתוב:

ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.

מה התחבר בה באותה ירושלים?
האם בית המקדש שנבנה בימי שלמה גרם לה להיראות מחוברת?
האם היה בה איזה תכנון ארכיטקטוני מיוחד?
האם היו כל מיני גשרים שחיברו את חלקי העיר השונים?
מה לכל הרוחות התחבר שם?
----------
 התשובה בעיני כתובה במזמור מיד בהמשך.

חיבור 1 – חיבור בין כל שבטי ישראל
ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל:  לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה.

חיבור 2 - הרמוניה (אבל לא ערבוב) בין המשפט לבין המלוכה (או הממשל) 
ה) כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט:  כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.

חיבור 3 – שלום בעיר הנובע משקט ושלווה בין כל יושביה
ו) שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם;  יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.

חיבור 4 – שלום צבאי. פשוט כך
ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ;  שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.

ואז, ורק אז, כאשר כל החיבורים האלה, המצויינים במזמור, יתגלמו בירושלים, יוכל דויד, ממרום שבתו בעולמו שלו, להתפלל ולבקש שתמשיך להיות עיר שיש בה שלום וטוב:

ח) לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי-- אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
ט) לְמַעַן, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ-- אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.
----------
 אני לא רוצה לפרט, אבל שום חיבור מאלה הכתובים כאן למעלה לא מתקיים בירושלים היום, ונראה שהקרעים גדלים ככל שהזמן עבר.

ועד אז, עד שהחיבורים האלה יתממשו – מילים ריקות של עיר שחוברה לה יחדיו, כאילו חיבור מלאכותי הכולל חומה גבוהה בין מזרח העיר למערבה, אין בהם דבר מהמקור אליו כיוון כותב מזמור קכב.

יום ירושלים שמח.