אז מה יהיה?  דניאל פרק י"ב  מני גל

מאת: מני גל ת.פרסום: 11/03/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

`אחרית הימים` הולכת ומתגבשת כמושג חשוב ביהדות עם תחילת תקופת בית שני, ודניאל תורם את חלקו לעניין זה. אחרית הימים אינה מושג אחד, ובחלק מהמקורות מתחלקת תקופה זו לתקופות משנה, והיא כוללת אירועים כמו מלחמת גוג ומגוג, ביאת אליהו, הופעת מלך המשיח, בניית בית המקדש השלישי, ביטולו של היצר הרע, ביטול מצוות התורה, תחיית המתים, ואפילו חורבן העולם.

נפרט את תמונת אחרית הימים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרק זה, החותם את הספר המעניין הזה:

וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל, הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא, וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר.

`העת ההיא` – עוד כינוי לאותה תקופה בעתיד הנבואי של דניאל. מיכאל, השר הגדול, הוא אחד מחשובי המלאכים, ושמו נזכר לא מעט בספרים החיצוניים, שגם הם נכתבו בתחילת תקופת בית שני. יש לו תפקיד, לשר מיכאל – לעמוד על בני עמנו, כלומר להגן עליהם ולדאוג לעתידם. לאחרית הימים תקדם תקופה קשה בהיסטוריה הלאומית שלנו, עת צרה אשר כמוה עוד לא היתה. כל מי שכתוב בספר החיים, כך מפרשים, יימלט מאסונות העת ההיא, ויזכה ליהנות מהסוף הטוב.

וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת, לְדִרְאוֹן עוֹלָם.

אולי לא כל המתים יתעוררו לחיים באותה עת מופלאה, אבל רבים מהם. הטובים שבהם יתעוררו לחיי נצח, והרעים – לגורל נורא, נצחי גם הוא.

וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים - כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.

מי הם `המשכילים`? בוודאי לא בעלי התואר האוניברסיטאי. מדוע לא נאמר `הצדיקים`? ולמה הכוונה ב`יזהירו כזוהר הרקיע`? האם יש לנו כאן רמז להילה, הזוהרת מראשם של צדיקים וקדושים בציורים מתקופות מאוחרות יותר? `מצדיקי הרבים` – עוד כינוי מעניין, המתייחס, אולי, לאלה שלא רק הולכים בדרכי צדק, אלא גם מובילים את צאן מרעיתם בדרך הישר.

ניזכר בקטע מתפילת `אל מלא רחמים`, המבוסס על פסוק זה: `בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים`.

חֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ, יְשֹׁטְטוּ רַבִּים, וְתִרְבֶּה הַדָּעַת.

נבואת אחרית הימים תישאר סתומה, לא מובנת, לעת עתה. בעת ההיא ישוטטו רבים, יחקרו וישכילו, וילמדו להבין למה הכוונה. אז תרבה הדעת – חזון אופטימי לעתיד האנושות.

עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת?

אין לדעת מתי יתרחש הדבר, אבל מה שיקרה אז יהיה מופלא.

לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי, וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ, תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה.

`לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי` – ביטוי נמלץ לפרק זמן רחוק ולא מוגדר (תרגום של הביטוי הארמי מפרק ז`: עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן`). `כְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ` – כנראה כאשר תכלינה הצרות, הן סבלות הגלות או גזירות אנטיוכוס על עמנו, הוא עם הקודש – אז תגיע אחרית הימים. הרעיון שלפני בוא הגאולה תהיה תקופה של צרות גדולות הפך למרכזי בחשיבה המשיחית היהודית, וגרם בעצמו צרות לא מעטות, באשר היו יהודים שחשבו לקרב את הגאולה על ידי עשיית צרות...

יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים.

`יִצָּרְפוּ` – כמו התכה בכבשן, רעיון ששב וחוזר אצל נביאי ישראל. עם בוא אחרית הימים יתחיל תהליך כזה, של בירור, ליבון וצריפה של הנשמות המתעוררות לחיים – מי לחיי נצח ומי לדראון עולם.

וְאַתָּה, לֵךְ לַקֵּץ, וְתָנוּחַ, וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.

המלאך אומר לדניאל שעליו להמשיך לחיות תוך המתנה לקץ חייו, עד שינוח בקבר, ועם תחיית המתים יעמוד גם הוא להתברר, להיצרף ולהתלבן, כדי לקבל את גורלו. פסוק זה הוא הבסיס לתפילת `אל מלא רחמים` לחללי מלחמות ישראל:

וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעַמְדוּ לְגורָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנאמַר אָמֵן.

הפנטזיה של תחיית המתים, בוא המשיח ואחרית הימים, מתעוררת בעצמה לחיים מדי כמה דורות, והיא ניזונה מדמיון עשיר וממשאלות נפש רבות עוצמה. אחד המסתייגים מהתמונה הכל כך מוחשית של אחרית הימים היה הרמב"ם, שאמר כך (בהלכות תשובה):

אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שָׁם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג. וזה שנאמר... וכן כל כיוצא באלו, הדברים בענין המשיח הם מְשָׁלִים... העולם הבא אין בו גוף וגויה, אלא נפשות הצדיקים בלבד, בלא גוף, כמלאכי השרת.

ועל דברים אלה לא נשארו חכמים אחרים חייבים, והוויכוח לוהט עד היום...