
גאווה, יהירות ורוב דומם - עמוס ו' | עופר בורין
עמוס מתאר את הגאווה, השאננות והסיאוב שפשטו בקרב עשירי ממלכת ישראל/שומרון.
הינה כמה מהביטויים בהם משתמש הנביא:
א הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל ׃
`נקובי ראשית הגויים` – חושבים שקבלו כרטיס מנוקב עליו כתוב שהם `ראשית הגויים` == עם נבחר (אם היו בודקים באותיות הקטנות היו מגלים שיש תנאים לכרטיס...)
ד הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק ׃ ה הַפֹּרְטִ֖ים עַל־פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־שִֽׁיר ׃ ו הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף ׃
שוכבים סרוחים (חסרי מעשה ומסריחים מעצלנות) על מיטות פאר.
אוכלים צאן מפוטם ושמן.
פורטים על נבל ומרגישים מאוד מרוממים ותרבותיים.
שותים יין ומורחים גופם בשמן.
ובעיקר – לא רואים את השבר הגדול בעם. לא רואים את הפערים החברתיים, לא רואים את העניים – `לא נחלו על שבר יוסף`.
----------
ועמוס חוזה את העונש הכבד שיבוא על ממלכת ישראל.
עונש שיבוא מבחוץ, מגלות שתבוא עליה מצד אשור משום שיהוה מתעב את גאוות ויהירות עשירי הממלכה:
ז לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים ׃ פ ח נִשְׁבַּע֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה בְּנַפְשׁ֗וֹ נְאֻם־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת מְתָאֵ֤ב אָֽנֹכִי֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב וְאַרְמְנֹתָ֖יו שָׂנֵ֑אתִי וְהִסְגַּרְתִּ֖י עִ֥יר וּמְלֹאָֽהּ ׃
----------
בכל הפרשנויות שקראתי על הפרק מודגשת התוכחה של עמוס כלפי האלפיון העליון והשלטון.
ואני שואל – איפה הרוב הדומם? איפה העם הנעשק?
מדוע העונש יגיע מבחוץ ולא תהייה התקוממות פנימית?
מסתבר שהרוב הדומם הוא כזה כבר אלפי שנים.
הוא דומם גם ב 2020.
היום הוא כותב הרבה פוסטים בפייס.
מעטים באמת יוצאים עם המחאה שלהם לרחוב.
ואז אומרים להם שהם עוכרי ישראל (שמאלנים), או לא נחמדים (פנתרים שחורים), או תלכי לבד שלא יהיה פקק בכביש (ויקי קנפו) ועוד כהנה וכהנה.
כאילו לא למדנו דבר.