שנאו רע ואהבו טוב. היו אנשים! - עמוס ה' | עופר בורין

המפגש המובטח עם "אלוהי צבאות" צופן בחובו חיסול של 90 אחוזים מתושבי ממלכת ישראל. ממש שואה.

א שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל ׃
ג כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל ׃
----------
ועכשיו ההסבר:

ד כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ ׃ ה וְאַֽל־תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַעֲבֹ֑רוּ כִּ֤י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵֽית־אֵ֖ל יִהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן ׃

מה שיהוה רוצה הוא שידרשו אותו כדי לחיות.
לא לדרוש מקדשים, זבחים ושאר מיני סמלי אמונה.
אם כך, אם לא בקורבנות ותפילות (שהחליפו את מנהגי הקורבנות) חפץ האל, אז כיצד ניתן לדרוש אותו?

והתשובה של עמוס היא מורכבת.

עמוס מסביר קודם כל מה לא טוב.
להפוך את המשפט והצדקה לדבר מריר – זה לא טוב

ז הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ ׃

לשנוא ולתעב את מי שמוכיח אתכם על מעשיכם הרעים – זה לא טוב

י שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ ׃

לנצל עניים ולבנות שכונות פאר על חשבונם – זה לא טוב (ספרו זאת לכמה תושבים בשכונות עוני בתל אביב שפונו משם לטובת מגדלי פאר אחרי שישבו שם עשרות שנים)

יא לָכֵן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם ׃
----------
עוד מסביר עמוס – לא תקבלו אזהרה על מה שצפוי לקרות לכם, כי גם המשכילים ישתקו מפחד ההמון – `המשכיל בעת ההיא יידום`:

יב כִּ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַעֲצֻמִ֖ים חַטֹּֽאתֵיכֶ֑ם צֹרְרֵ֤י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ ׃ יג לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא ׃

(זה מזכיר לי את `ויידום אהרון`, כאשר בניו נשרפים כי הבעירו אש זרה באוהל מועד. ככה זה, כשאלוהים מזהה רע – מי שמשכיל, מי שמבין מה הולך לקרות, נודם – קופא ושותק)
----------
ועכשיו התשובה כיצד לדרוש את יהוה:
לדרוש את הטוב:

יד דִּרְשׁוּ־ט֥וֹב וְאַל־רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִיהִי־כֵ֞ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם ׃

ואיך דורשים טוב? באמצעות משפט, וצדק ואהבת הטוב:

טו שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶֽחֱנַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף ׃
----------
ולכל מי שמקווים ומחכים ליום הגאולה, ליום הופעת יהוה בעולם, מזהיר עמוס:

יח ה֥וֹי הַמִּתְאַוִּ֖ים אֶת־י֣וֹם יְהוָ֑ה לָמָּה־זֶּ֥ה לָכֶ֛ם י֥וֹם יְהוָ֖ה הוּא־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר ׃

במצב המוסרי החשוך בו אתם נמצאים, אומר עמוס, יום יהוה יהיה יום חושך ולא יום אור. יום דין ולא יום טוב, יום מוות ולא יום חיים.
----------
כאשר יהוה שוקל מה לעשות עם "סדום ועמורה" הוא מחליט ל"התייעץ" עם אברהם. כך כתוב בספר בראשית פרק יח:

יז וַֽיהוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה ׃ יח וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ ׃ יט כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו ׃

`כי ידעתיו.... לעשות צדקה ומשפט`

כחוט השני עוברת הדרישה לצדק ומשפט מיהוה, דרך אברהם ועד לעמוס ולשאר נביאי ישראל.
זה הכל.
לא קורבנות, לא בתי מקדש, לא תפילות, לא יללות, לא בכי, לא נהי, לא לחכות ליום הדין או ליום יהוה, לא לקדש אדמה על חיים – צדק, משפט וצדקה (חמלה)
----------
וכך מסכם זאת עמוס:

כא שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹֽתֵיכֶֽם ׃
כב כִּ֣י אִם־תַּעֲלוּ־לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט ׃
כג הָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע ׃
כד וְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן ׃
כה הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל ׃
כו וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם ׃
כז וְהִגְלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ ׃

לא רוצה את החגים שלכם, לא רוצה את העצרות שלכם, לא רוצה את העולות שלכם, לא רוצה את המוני השרים שלכם (רמז לאינפלציה ברבנים ובשרי ממשלה וסגניהם?), לא רוצה את השירים והפיוטים שלכם – כל זה יגרום לי להגלות אתכם הרחק הרחק מארץ ישראל, אל מעבר לדמשק.

רוצה שהמשפט והצדקה יזרמו כמו נחל איתן, תמיד.
----------
כל כך פשוט וכל כך רחוק

הפרק הזה מחובר ישירות לפסוקי תהילים לד:

יג מִֽי־הָאִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָמִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב ׃
יד נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּשְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה ׃
טו ס֣וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ ׃