ג וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס ׃ פ ד שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית ֯עֲנִוֵּי־אָֽרֶץ ׃ ה לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֨דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה ׃ ו לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֨סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר ׃

הרבה שירת הללויה לאלוהים כאשר ברחובות `רב הפגר`, כלומר – שחיתות גדולה.
אנשים השואפים לתחמן ולשקר בעסקיהם, מתקשים להתאפק עד תום השבת לפני שיפתחו את עסקיהם בהם המאזניים מזייפים.
וכך, במרמה ובשקר מרמים אנשים עניים.
ככה זה – בגדים יפים בבית הכנסת. תפילות נפלאות בבית יהוה.
ובחוץ – סדום ועמורה.

כאילו עומד הנביא עמוס בבית משפט השלום או המחוזי באיזו עיר בישראל 2020 ומלגלג על חובשי הכיפה לרגע הבאים לבקש רחמים.

כאילו עומד הנביא בפתח בית כנסת באיזו שכונה בישראל במוצאי יום כיפור, ומסמן מי זה עתה סיים להתפלל ולכפר על עוונותיו כדי שיוכל מיד להתחיל מחזור חדש של רמייה עד יום הכיפורים הבא.
----------
והעונש יגיע.
יבוא יום שהשמש תזרח ולכאורה יהיה אור על הארץ, אבל המצב החברתי המושחת יגרום לכך שהכל ייראה חשוך.

ט וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר ׃
יבוא יום חג שיהפוך ליום אבל
י וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֨יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֨יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר ׃

יבוא יום, שבו לכאורה יהיה שפע בארץ, אבל יהיה רעב תרבותי ורעב לסולידריות חברתית ורעב לצדק ולמשפט – רעב שלא יימצא לו מזור:

יא הִנֵּ֣ה׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֨חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה ׃ יב וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשֽׁוֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ ׃

ימים קשים.

ימי קורונה.